העניים הם נכס אלקטורלי שכוחות שמרניים רותמים בעזרת מזומנים, וגם כוחות ליברליים, ממה שנחשב כאן מחנה השמאל האמון על זכויות אדם, עושים אותו דבר. הבחירות והשיח שהתחולל לאחריהן הבהירו זאת שוב
ייצוג, אומץ ומחשבה מחודשת על מימון: אלה שלושת הדברים שבאמצעותם אפשר יהיה למגר את הפרטיקולריזם של השמאל • תשובתה של ליהי יונה לניסים מזרחי, במסגרת הדיון שקיימנו בבית רוזה לוקסמבורג "מזרחיות, ליברליזם ומה שביניהם"
לבתי החולים בעזה אין אמצעים להתמודד עם פציעות הגפיים הקשות של הנפגעים מירי צה״ל בהפגנות בשבועות האחרונים, וישראל לא ממהרת להעניק היתרי יציאה. רופאים לזכויות אדם מספרים על מצב הפצועים והמאבקים להוציאם לקבלת טיפול רפואי
אפשר להמשיך ולהוכיח את הבורגנות הליברלית על צביעותה, ולטעון שהיא אינה סולידרית וסלקטיבית בבחירת מאבקיה, אבל הפתרון לאוניברסליזם הפרטיקולרי של מעמד הביניים האשכנזי אינו ויתור – אלא אימוץ וערעור. על מאבק מזרחי מעבר לשיח הזכויות
כדי לשמור על תמונת העולם המעוותת שבנינו לעצמנו, אנחנו מקפידים להסתכל רק מלמעלה, ממעוף הציפור, על הפוליטיקה והמוסדות, על היריבויות הפנימיות בין הקבוצות השונות של הערבים ושל הפלסטינים. חלילה לנו מלהסתכל על האנשים הקטנים עצמם שנרמסים מתחת למגף
״בעולם הרפואה יש שיח כזה של ׳אנחנו רציונליים, מדעיים, ואתם הנפגעים – רגשיים, לא קוהרנטיים׳״, אומרת הדס זיו מ'רופאים לזכויות אדם', על המהלך המורכב שהיא מובילה לחיבורו של הארגון לנושא החטיפות של ילדי תימן. ראיון על אתיקה רפואית ועל גבולות הסולידריות של ארגוני השמאל והיכולת לחבק מאבק בלי לנצל אותו
השיח הציבורי האנטי-דמוקרטי בישראל צובר תאוצה כשכל ביקורת על הממשלה נתפסת כתקיעת סכין בגב האומה, וה"הערבים הנוהרים" ועמותות השמאל "המביאות אותם באוטובוסים" הם מטרות ההסתה הראשיות
הפעלה/כיבוי מצביע לבן גדול
הפעלה/כיבוי מצביע לבן שחור
