על פרידות, על פריצת גבולות ועל הקשר בין עבודתו האיקונית של מאיר גל לתמונות דיוקן הרב, שנפוצו מאז המאה השבע-עשרה בקהילות ישראל השונות • 20 שנה ל”חזות מזרחית/שפת אם” – פרויקט מיוחד
מלחמת הדיאדוכים על גווייתה של פריבילגיית האשכנזיות מתקיימת בישראל כבר כארבעים שנה בין שלושה צדדים הנאבקים על זכויות היתר. והמזרחים והערבים עומדים ביציע וצופים
בתוך שנים ספורות הסתדרו האשכנזים, המזרחים והפלסטינים על שלבים שונים של סולם מעמדי. אחת משלוש הקבוצות “הצטיידה” במדינה. על האירועים ההיסטוריים שיצרו במהירות את ההיררכיה המעמדית בישראל
כמי שחוו את הרגע שבו העוולות כלפינו וכלפי בני משפחותינו וקהילותינו התחברו בעינינו לעוולות כלפי אחרים, אנחנו אומרים: בלי שותפות יהודית-ערבית משמעותית והסדר, מחנה הכהניזם והמשיחיות יוסיף להוביל לדיקטטורה גם ליהודים, כדי להתנגד לרעיון של דמוקרטיה גם לערבים
ההתחבטויות לקראת ההרצאה העתידית על מזרחים וספרות נמשכות, ובמסגרת ההכנות קורא גיבורו של בהר בכתבי דוד אבידן ונתן אלתרמן. מה קורה לו במפגש עם יומנה של לאה גולדברג? “חדר משלנו”, חלק שישי
ד”ר זהורית אסולין יצאה למחות על השינויים שמבקשת הממשלה לחולל במערכת המשפט, ולרגע חשבה שראתה אחדות. בבוקר שלמחרת היא קראה שיר שהזכיר לה שהשמאל הלבן עדיין, ובכן, שמאל לבן
על דיסנילנד העיראקי שבו נבללו שפות ודתות ואנשים ונשים, במצוות מנהיג שרק רצה שמישהו יאהב אותו כמו שאהבו את נבוכדנאצר. חדר משלנו, חלק רביעי, עם טוויסט גאוגרפי לנהרות בבל
שושנה גבאי קוראת את “שונאים סיפור אהבה”, וטוענת שבמשולש היחסים שבו עוסק ספרו של הלל כהן יש גם צלע רביעית – הציונות – שקיבלה את כוחה עם כינון המנדט הבריטי
האם הייתם מתארים את ויזלטיר כמשורר מזרחי? ומה לגבי שירו, “עוד סונטה שייקספירית”, שהכניס את הפרחה לשירה העברית לפני ארז ביטון וסמי שלום-שטרית, האם גם הוא שיר מזרחי? חדר משלנו, חלק שלישי
הביטוי “חזות ערבית” הטריד אותו, וכשתיקנתי ל”חזות מזרחית” הוא הוטרד יותר: אתה מנסה להתערב בעבודה שלי? אתה רוצה לומר שעצרתי אותך בגלל איך שאתה נראה, ולא בשל חשד ממשי? חדר משלנו, חלק שני