כיצד נשאבו הפעילים המזרחים להיכל התהילה התקשורתית הניאו-ליברלי, וממש כמו היהודים המזרחים מהפריפריה (הנבחרים בקפידה על ידי מלהקות תוכניות הריאליטי) הם עוסקים אך ורק בהתבוססות ובזעקות על הזיהוי השלילי של מזרחים בעיני אשכנזים. זיהוי שלילי ותו לא
מה למזרחיםות ולמלחמה? להתנגדות לה ולתמיכה בה? המאמר הזה נכתב בנובמבר 2012, בזמן ‘מבצע’ עמוד ענן. כמעט ולא היה מה לתקן או להוסיף. קלריס חרבון מציבה את המלחמה האחרונה, הקודמת, והקודמת… בפרספקטיבה מזרחית רחבה
האתוס הלאומי שהתהווה כאן יונק בעיקר ואולי רק ממקורות אשכנזיים. לכן, טליתות מגואלות בדם הן לעולם אסוציאציה לפרעות קישינב או לשואה. גם כאשר נושאת האסוציאציה היא אמילי עמרוסי, בת למשפחת דילהרוזה הספרדית
לי-און הדר השווה בין אסיאתים אמריקאים למזרחים בישראל כדי לשכפל שוב את הטענה הסטריאוטיפית והמיושנת בדבר “הבכיינות המזרחית”. צבי בן-דור בנית מסלק אפילו את כרעי התרנגולת
שיעור הסטודנטים הערבים, האשכנזים והמזרחים בפקולוטות לרפואה, מפריך לדעת העיתונאי גדעון עשת את ההנחות הבסיסיות העומדות בבסיס שיח הקיפוח של האליטה המזרחית. (מאמר, תגובות, ומאמר תגובה לתגובות)
כדי להימנות על האנשים השקופים יש להצטייד לרוב בשם נעים לאוזן, עור פנים לא מאיים במזרחיותו ואם את אשה – נא לא לגדל שפם. צ’ק, צ’ק, צ’ק – אפשר לצאת לדרך. סיפור שמתחיל בתקרית בחדר מדרגות ונגמר בחדר ריק
הרב עובדיה יוסף, אף שהצליח להעלות את קרנם של הספרדים בישראל, ויתר על המורשת הספרדית ההומניסטית העשירה וקיבע את השיכנוז של הקהילה הספרדית הדתית בדמות הכיתתיות החרדית האשכנזית הפונדמנטליסטית
Disable/Enable big cursor white
Disable/Enable big cursor black
