לתקן את היחס המפלה כלפי "המצפון האידיאולוגי, הדמוקרטי וההומניסטי": עתירה שהוגשה לעליון מבקשת להפוך את ההכרעה משנת 2004, לפיה יש לבחון את בקשותיהן של סרבניות שירות בצה"ל מטעמי פטור מצפוני בהתאם לאמת המידה המוחלת על גברים סרבנים
מול הסרבנים המתוקשרים המנהלים מאבק תקשורתי עם ייצוג משפטי מכובד, עומדים אלו הסמויים מעין, משולי החברה הישראלית, אשר תלויים בחסדיהם של סניגורים מהפרקליטות הצבאית. שינויים משמעותיים באחרונה מאיימים על הסיכוי שלהם לקבל ייצוג משפטי מיטבי
מערכת המשפט הישראלית מתעמרת בבדואים בענייני קרקעות כבר שנים. הריסתו של הכפר אם אלחיראן לטובת התיישבות הדתית-לאומית היא עוד שעל בדרך זו. אבל אולי יש דרך אחרת?
שלום חנוך לא מבין שהבחירה בו לפתוח את פסטיבל ישראל, אינה פחות פוליטית מהבחירה להביא את מירי רגב לנאום בו, ואת אלו שצעקו לה ״בוז״ לא שמענו פוצים פה בעניינים בוערים אחרים. בקיצור, פוליטיקה רק כשנוח
כשאנחנו יודעים מראש מה תפסוק ההלכה הליברלית, לא רק הסקרנות יוצאת נפגעת: הדיון על סגירת עסקים בשבת בתל אביב מזמן חשיבה מורכבת יותר מאשר כפייה וחופש, נאורות וחשכה, קידמה וקיבעון
חוק רשות מקרקעי ישראל ופסיקות בג"צ מנחים את הרשות לשקול שיקולים של צדק חברתי וצדק חלוקתי, ובכל זאת, הרשות מפרסמת מכרזים שכל עניינם הוא רווח פיננסי, כאילו מדובר בחברה בע"מ. על מכרז אחד יותר מדי
היחס לפליטים ומהגרי עבודה מקביל ליחס הרווח כלפי פלסטינים, ומתקיים בין מרחבי השיח ההומניטארי לביטחוני. בשני המקרים, רוחש מתחת לפני השטח איום לכאורה על זהותה הקולקטיבית של מדינת ישראל, המעודד בקרב אוכלוסיות מוחלשות רצון להתבדלות, ובקרב בעלי פריווילגיות רצון לבטל את הגבולות מתוקף סולידריות אוניברסלית
משנות השמונים מתמודדים תושבי סוסיא עם מציאות של עקירה שיצרו בשטח המתנחלים, בסיוע הצבא, תוך שימוש בצעדים שיש בהם כדי עקיפה של בית המשפט. דולב רהט עם היסטוריה מקוצרת של סוסיא הפלסטינית
ארגון הימין "רגבים" רוצה שלא תבינו מדוע הפלסטינים בשטח סי נדחקים ללא מוצא לבנייה בלתי חוקית; הוא לא רוצה שתראו את חוסר השיוויון היסודי במעמד הפלסטינים לעומת המתנחלים. לקראת הדיון מחר בבג"צ
