אם בעבר דובר על חלוקה להקבצות ובידול בין חינוך מקצועי ולחינוך עיוני כצורת המיון המרכזית של תלמידים, וכן על פערים בין מרכז לפריפריה ובין שכונות מבוססות לעניות, הרי שכיום מנגנוני הבידול התחזקו והסתעפו והם חוצים את מערכת החינוך על כל זרמיה, החל מכיתה א’
השבוע פרסם מש’ החינוך מסמך המסדיר הפעלת תוכניות לימוד יייחודיות בתשלום בתוך בתי הספר. במלים אחרות: עוד דחיפה למגמות ההתבדלות המעמדית, האתנית והתרבותית המפוררות אט-אט את החינוך הציבורי
פסק הדין של העליון המורה לפרסם את תוצאות מבחני המיצ”ב חושף את מדיניותו ההפכפכה של משרד החינוך, אשר ידו האחת מקדמת בחירת הורים והשנייה מנסה למנוע מהם מידע על איכות בתי הספר
“ייחודיותו” של בית ספר היא שם קוד להיתר לגבות שכר לימוד ולקיים מבחני כניסה, הכול כמובן בשם הכישרון, התחרות החופשית ושגשוג המערכת. אלא שלא מדובר רק בייחודיים, מיונים הם ב-DNA של מערכת החינוך. נוגה דגן-בוזגלו עם חשיפת התביעה נגד אורית קרובינר
אחרי שהונשר מהמערכת הממלכתית, התקבל נועם למזלו לבי”ס דמוקרטי. רבבות ילדים בעלי לקויות למידה מונשרים מדי שנה, ומשרד החינוך צריך ללמוד מהצלחתם המוכחת של בתיה”ס הדמוקרטיים איתם