מחנה השמאל – בארץ ובעולם – מתמודד עם ביקורת רבה ונתפס כאליטיסטי. כדי להצליח לפרוץ את מעגליו המצומצמים, על השמאל להכיר באמת שכרוכה בדימוי הציבורי השלילי שלו ולהתמודד איתה באומץ
במקום שיהיו בעלי הבתים והקרקע – כמו האשכנזים ה"חלוצים" – השלטון מצמיד לתושבי שכונות השוליים של תל אביב-יפו תג של פולשים ועבריינים. אסור להפסיק את המאבק ולהיכנע בפני בעלי השררה וההון לפני שהדרישה הבסיסית ל"דירה תמורת דירה" תיושם
המדינה מתעתדת להכשיר הפקעת קרקעות של פלסטינים עבור מתנחלים יהודים, ובה בעת להחמיר את הענישה נגד ערבים בישראל שזכויות הבנייה והפיתוח של עריהם מופקרות. בשם אותו "שלטון החוק", גם מגרשים באלימות מזרחים עניים מבתיהם
הפינוי האלים שהחל השבוע בשכונת הארגזים הוא חוליה נוספת בכרוניקה ארוכה של התעללות והזנחה ויחסי הון-שלטון. בניגוד ל״פולשים״ של המושבה הגרמנית בירושלים, שהיו שופטים ופקידי ממסד אמידים, לתושבי שכונת הארגזים מעולם לא היה סיכוי
זה סיפור ארוך של התעללות מצד ההון, השלטון ומה שביניהם בתושביו של שטח הפקר משפטי שעליו חיים "פולשים" – כינוי השמור לתושבים המוחלשים של החברה הישראלית, מזרחים וערבים. והם צריכים תמיכה
עם בוא האביב והפסח רבי שמעון, חכם עבדאללה וחזקל מצליפים בנו במילותיהם על מנהגי פסח השונים וגם על משגיחי כשרות, קברי צדיקים בחו"ל ופרשת פינוי תושבי גבעת עמל. מומלץ לצרף לכל הגדה. //אמר רִבִּי שמעון – המדור של אלמוג בהר
בין מניפולציות של העירייה כדי לחמוק מאחריות לבין תאוות בצע של בעלי הון, האזרחים נגרסים ובית המשפט משים עצמו כפקיד תמים חסר שיקול דעת. על מעללי גבעת עמל ב'
פוליטיקת הקרקעות בישראל אינה מוסרית: השבוע החליטה מועצת רשות מקרקעי ישראל לאפשר לקיבוצים לרכוש קרקעות בזול. זאת, בזמן שרבים רבים אחרים נאנקים ממצוקת דיור מתמשכת. אלה הופכים לספסרי נדל"ן ואלה נותרים חסרי בית. האמנם ניתן להחלטה זו לעבור בשקט?