אם נצא מנקודת הנחה שאלימות כלפי נשים אינה תופעת טבע ונבחן את ההבניות הבינאריות שלתוכן גדלנו, אולי נמצא דרך לכונן גבריות המברכת על ההזדמנות להכיל ולהשתנות, כזו שיכולה להיות כוח חיים נפלא ומרפא
שני קטעים מתוך מאמרו של עפרי אילני על תיאורים של הומוסקסואליות בעיתונות העברית של תקופת המנדט. מתוך הגיליון החדש של כתב העת ״זמנים״, העוסק בהיסטוריה קווירית
סוגדת לכל מה שהוא "אירופאי", ואז מתבכיינת שהערבים לעולם לא יסכימו לקבל אותה פה ומציעה לבטל את הערבית כשפה רשמית. אז יאללה, ישראל, חזרי למחוזותיך הצפוניים ותשאירי פה את הערסים והפרחות והשלוחים והחורנים והכורדים שישתלבו בביצה הלחה הזאת בשבילך
הפתיעו אותי התדהמה והעצב של גיא מרוז, שמתאכזב בכל פעם מחדש לגלות עוד ועוד עדויות המאשררות שהסרט "מציצים" הוא מסמך קולנועי מטריד, וולגרי, שוביניסטי, אלים ופוגעני שמעיד על המציאות האפילה של יוצריו. עד מתי תופתעו? ומה מכינים לנו לקראת יום העצמאות הבא? חגית דמרי צפתה אמש בפרק הראשון בסדרת התחקירים…
איך, למרות כל הידע הקיים, המיתוס לגבי הבדלים מהותיים בין נשים לגברים ממשיך לשגשג במחקרים על מין ומגדר בתחום מדעי המוח? והפעם: עוד מאמר פופולרי שמסקנתו היא שנשים וגברים הם יצורים מכוכבי לכת שונים
מרחב מזרחי אלים הדורש התערבות מיידית של החוק, ומנגד מרחב אשכנזי כאוטופיה שהחוק הפלילי אינו רלוונטי לגביה. תום מהגר על "מתחת לאף" ו"מציצים", שתי קלאסיקות ישראליות
כיצד האברכים, שמשמרים את הגוף היהודי הגלותי הפכו לאויב של טרויקת רחבי הצוואר, מפארי הגוף הרחב והויטאלי? כיצד הכנסת הנשית ביותר לכודה בשיח של אחוות-הגברים?
הפעלה/כיבוי מצביע לבן גדול
הפעלה/כיבוי מצביע לבן שחור
