גדעון לוי
-
כשגדעון לוי בעיוורונו יצא להגנת שטרן
ההתמקדות של גדעון לוי ברגב כאשת ימין הופכת אותה, לטענתו, לראויה לכל העלבונות המוטחים בה. ההתעקשות שלו על חלוקה בלתי רלוונטית של שמאל-ימין אינה רק שטחית, אלא גם מעידה על פריווילגיה כרונית -
פנטזיה של עליונות: בעקבות הכתבה על מאי גולן במוסף הארץ
סיבוב נוסף שבו העיתונות הישראלית הנועזת נלחמת בגזענות נגד הפליטים מאפריקה על ידי חשיפת שורשיהם האתניים של ה"מסיתים", כלומר יהודים מזרחים. חבל שעיתונאים לא מנהלים במקום זה מצור על משרדי הממשלה עד לקבלת תשובות למצב -
להזיז את השמאל הלבן הצדה
הגיע הזמן לחסוך באנרגיות היקרות שמופנות לביקורת אינסופית על ה"שמאל" ולחכות לטרנספורמציה בתודעה או בפרקטיקות. כדאי להודות – יש סיכוי טוב שזה לא הולך לקרות. בינתיים אנחנו, המשפחות והקהילות שלנו ממשיכים להיות שותפים למפעל אלימות, דיכוי והרג -
כל מחנה והשלמה ארצי שלו
העובדה שגדעון לוי וסער סקלי הפכו לדמויות ריאליטי כה מוצלחות, בעוד נשים בעלות דעות דמות לא זוכות לאהדת הקהל או לחיבוק הטלוויזיוני, נעוצה אולי בהיותם הצאצאים של יפי הבלורית והתואר המיתיים. תום מהגר צפה ב"מחוברים 2" וחשב שהנה עוד רגע קט וגדעון לוי שב למוטב -
על העיוורון
השמאל מיהר להגן על עמוס עוז, שרק רצה שברגותי יבין את "הסיפור שלנו". אבל ההשלמה עם ה"שלנו" היא הדבר הבעייתי באמת