מה גרם לרבים כל כך להתייצב מאחורי דוד הנחלאווי? ומדוע כל הדרמה הזאת נעלמה כל כך מהר? התבוננות על אירוע שחשף את הפער בין צה"ל של מעלה לצה"ל של מטה, ובאופן אירוני גם חשף להרף עין את קן הנמלים של הכיבוש
המעשה הנפשע של דוד אדמוב, כמו תנועות "הסרבנים הגיבורים", הם לא יותר מאנקדוטות שהמערכת מייצרת. צריך לשאול, מהן הנסיבות הפוליטיות, מהי אופייה של המערכת, שמייצרת קלגס? האם סירוב פקודה, למשל, הוא בכלל אופציה מבחינתו של דוד אדמוב?