אינני יודע כיצד נשמעה השפה העברית לפני אלפי שנים וכיצד נכון חד משמעית לדבר עברית. מבטאים הם חלק מכל תרבות אנושית. אבל כאשר הבדלים בין כל כך הרבה אותיות נמחקים וכאשר עושר הופך לעוני – משהו הולך לאיבוד. אל תתביישו במבטא שלכם
הטענה שסובלנותה של צרפת כלפי המהגרים המוסלמים הביאה אותה לאסון, מאפשרת לחלק את העולם ל״טוב״ ו״רע״ ומתעלמת ממציאות מורכבת יותר. כי צרפת, מה לעשות, מעולם לא הייתה רב-תרבותית וגם לא התכוונה להיות כזאת
האנטישמי הממוצע חרד לגורלו האישי והקולקטיבי למראה יהודי, ממש כפי ששביט-ציפר-מרגלית-ימיני מאוים למראה מוסלמי. שניהם ממסגרים עובדות “נכונות” בתפישה גזענית, שנאת אחר ודימוי עצמי אירופי
המדיניות החדשה של גירוש מבקשי מקלט בכפייה מישראל אינה מוסרית ואינה חוקית, אולם היא אינה חסרת תקדים במדינות המערב. הטענה השחוקה של ארגוני זכויות האדם כאילו “בארצות מתוקנות אין דבר כזה” היא פשוט חסרת בסיס, ובעיקר מזיקה
לי-און הדר השווה בין אסיאתים אמריקאים למזרחים בישראל כדי לשכפל שוב את הטענה הסטריאוטיפית והמיושנת בדבר “הבכיינות המזרחית”. צבי בן-דור בנית מסלק אפילו את כרעי התרנגולת
בפרלמנט האיראני הגולה שפתחנו בקפה קוטי בברלין, אני מסתכל על החברים החדשים שלי, ושואל את עצמי, כיצד האזרחים יוכלו להפיל את החומות שהפוליטיקאים בנו בהיעדר דמיון, חזון, תעוזה ואהבה אנושית בסיסית? אין פה דיון תיאורטי, מדובר בנו
סיבוב נוסף שבו העיתונות הישראלית הנועזת נלחמת בגזענות נגד הפליטים מאפריקה על ידי חשיפת שורשיהם האתניים של ה”מסיתים”, כלומר יהודים מזרחים. חבל שעיתונאים לא מנהלים במקום זה מצור על משרדי הממשלה עד לקבלת תשובות למצב
הגיע הזמן לחסוך באנרגיות היקרות שמופנות לביקורת אינסופית על ה”שמאל” ולחכות לטרנספורמציה בתודעה או בפרקטיקות. כדאי להודות – יש סיכוי טוב שזה לא הולך לקרות. בינתיים אנחנו, המשפחות והקהילות שלנו ממשיכים להיות שותפים למפעל אלימות, דיכוי והרג
התיאור העכשווי של “הירידה מהארץ” משתדל להציג חזות ביקורתית על המדיניות הכלכלית הממשלתית אבל כל כולו נוטף דביקות של אמצע הדרך. את מי לא מראיינים? ולמה צריך להצטדק ולהצדיק את ההגירה?