הקריאות לתפילה וצלילי פעמוני הכנסיות אינם אקטים פוליטיים, כי אם חלק אינטגרלי מזהותנו ומזהות ערינו. ״חוק המואזין״ שמלווה בסיסמאות שקריות על ״איכות חיים״ יהודית בלבד מוביל אותנו צעד נוסף לקראת הטרנספר של ערביי ישראל
הדיון במודלים אפשריים של רעיון המדינה האחת חוצה מחנות פוליטיים וזרמים אידיאולוגיים. גיליון מיוחד העוסק בנושא מציע נקודות פתיחה שונות ומבהיר עד כמה חשוב ליצור מודעות ציבורית לפער בין הצהרות ודיבורים לבין המתרחש בשטח
עיריית תל אביב יודעת היטב כי הביורוקרטיה היא אמצעי בדוק לשחוק את המפגינים ולהרוג את המחאה. היא יודעת שאמצעים ביורוקרטים ואזרחים צייתנים משמעם פגיעה אנושה בחופש הביטוי. הכירו את נוהל 834 שהמציאה לעצמה: רישיון להבעת דעה במרחב הציבורי
"הפרת הסדר הציבורי", כונתה הפעילות של עמותת "זוכרות" בערב יום העצמאות האחרון, שביקשה להנכיח לצד דגלי הכחול-לבן את האסון של 48' ונגמרה במצור של משטרת ישראל. ליאת רוזנברג על השיח המאיים של הנכבה ופלישתו הבלתי-הפיכה לתודעה
המלצה על קמפיין תקשורתי מיותר, הפיכת נהגי האוטובוס לשוטרים, ובעיקר העברת הסוגיות הקשות ל"המשך טיפול" – כך החמיצה הוועדה למניעת הדרת נשים בראשות השרה לבנת את מטרתה
עוד בספטמבר התלוננו ארגוני נשים על הפגיעה בתלמידות בבית שמש, אך לשווא. תמי קצביאן על הדרת נשים בחסות המדינה, המתרחשת גם במרחב החרדי וגם במרחב החילוני – שמתהדר בליברליות שלו
חילונים הם ממש לא השחורים של ישראל, וחילוניות אינה תמיד סממן ל"נאורות". אלמוג בהר על ההכרח להתמודד עם מודל ההפרדה החרדי, מבפנים ובמחוץ, אבל רק במקביל להתמודדות עם הדרת נשים ממרחבים פוליטייים וחברתיים נוספים
סיפרנו לו שנשים חרדיות התקשרו בסתר לארגון "קולך" ואמרו שהן סובלות מההפרדה. הוא אמר שהרוב בעד ההפרדה ורק כמה מאות נגד. אמרנו לו "איך אתה יודע אם אי אפשר לדבר פה?" הוא אמר שהוא יודע ועוד מישהו אמר "יש דברים שכתובים ביהדות". מיה ו. בשיחות עם חרדים במאה שערים בעקבות…
הפעלה/כיבוי מצביע לבן גדול
הפעלה/כיבוי מצביע לבן שחור
