על פי חוקי ההסתה המקובלים, השר ארדן אימץ השבוע את התיאור החביב על כלי התקשורת שלפיו דרום הארץ הוא "מערב פרוע" הנשלט בידי כנופיות פורעים בדואיות. הפעם דווקא שכח להוסיף "לתחושתי"
השיח הציבורי האנטי-דמוקרטי בישראל צובר תאוצה כשכל ביקורת על הממשלה נתפסת כתקיעת סכין בגב האומה, וה"הערבים הנוהרים" ועמותות השמאל "המביאות אותם באוטובוסים" הם מטרות ההסתה הראשיות
למרות שלא הוגש עד כה אף כתב אישום, התנצלות על ההאשמה הקולקטיבית ב'פרעות תשע"ז' או במה שזכה לכינוי הפופולארי 'אינתיפאדת ההצתות' טרם נשמעה במחוזותינו. הרי לכם נאומו האלטרנטיבי של בנימין "כל הצתה היא טרור" נתניהו
הייתי ממש רגוע, ישבתי רגל על רגל והייתי בטוח שאחרי שאתרגם לשוטר את הסטטוס הוא יגיד לי ״לך לשלום וכל הכבוד״. את השתלשלות הדברים המפחידה אחר כך, אנס אבודעבס ממש לא צפה. ראיון
החברה היהודית לא יישמה את דו"ח המבקר, לא התכוננה כראוי והתעלמה באופן גורף מהתחזיות הגלובליות להשפעות אקולוגיות על המזרח התיכון. ואז האש התלקחה ושוב כמה נוח, נדרשו הערבים למלא את התפקיד של השעיר לעזאזל
דווקא בימים האפלים הללו שבהם נוסקים אל על מנהיגים שמשתיתים את תעמולתם על הסתה בוטה כנגד מהגרים, מיעוטים, כוחות ליברליים, כלי תקשורת וארגוני זכויות אדם ואזרח, ראוי לזכור כי צריך ואפשר לקיים דיאלוג עם כוחות ליברליים עמוקים שקיימים בקרבו של הימין
בסופו של דבר עיריית חיפה לא נכנעה למירי רגב, שיש לה חשבון לא סגור עם נפאר, ולא ביטלה את הופעתו של הראפר הפלסטיני בשל התירוץ המוכר של הסתה. מה צריך לקרות כאן כדי שנלמד לחלוק אלה עם אלה נרטיבים ולדבר עליהם בדרך פשוטה ופתוחה, גם באמצעות האמנות
שוב נתניהו מצליח למשוך אחריו עדר תומכים – כולל מרצ – בגל ההסתה הנוכחי כנגד חברי הכנסת מטעם בל"ד. הוא משקף את מה שמרבית החברה הישראלית חושבת: זכויות הערבים בישראל מותנות ברמת הכניעות שלהם
הפעלה/כיבוי מצביע לבן גדול
הפעלה/כיבוי מצביע לבן שחור
