הפחד הקדום הזה שערבוב עם קבוצה אחרת יערער משהו בעיצוב הזהות של ילדינו אינו רק גזעני ומפלה אלא חסר בסיס. הוא נשען על אזורים של בורות וקבעונות מחשבתיים. בעקבות הפרדת הילדים הערבים מאום אל פאחם מילדי הפועל חדרה
על אף ששבדיה היא עדיין "גן עדן" חברתי יחסית למדינות מערב רבות אחרות, ההפרדה המרחבית בין המהגרים והפליטים לבין המקומיים הלבנים היא הבסיס למהומות האחרונות וכנראה גם לבאות
האירוע הטרגי באל-זעים שבו נהרג חסאן באדר הוא תולדה של מדיניות ישראלית המייצרת הפרדה בין ישראלים לפלסטינים, ומדירה את הפלסטינים משוק העבודה בישראל. מדירה ומפקירה אותם לגורלם: תיק החקירה נגד השוטרים שירו על הטרנזיט נסגר ובעל הרכב הפך נאשם
במקום החלוקה המסורתית ליהודים וערבים, אשכנזים ומזרחים, דתיים וחילונייים, המחאה הזו מציבה חלוקה שבין מנצלים לבין מנוצלים, בין שלטון ההון לבין הרוב שמבקיע את הדממה. הרוב הזה כולל יהודים וערבים והוא נאבק על צדק ועל שלום. נאום מהעצרת בחיפה
הפעלה/כיבוי מצביע לבן גדול
הפעלה/כיבוי מצביע לבן שחור
