מול צעדיה האנטי-דמוקרטיים של ממשלת ישראל הנוכחית נעשה ברור: אין מחנה פוליטי המציע אלטרנטיבה ראויה. השמאל הישראלי איבד את הפלסטינים, המזרחים, העולים. הימין מסית נגד ערבים ומפר זכויות אדם. מינויו של ליברמן הוא רק צעד נוסף בהדרדרות המוסרית של ישראל
הרעד במערכת הפוליטית הישראלית מוכיח שוב שהכל אפשרי. אולי הגיע זמנה של הרשימה המשותפת לשאול את עצמה מדוע היא ממשיכה לסייע לשמאל ולאופוזיציה שוב ושוב, כשהתוצאה תמיד זהה: עוד גזענות, עוד הסתה
מתוך תודעה היסטורית ותרבותית, בגלל ההווה, למען העתיד: אלמוג בהר מסביר כיצד מצא בית ביוזמה החדשה ״מזרחית משותפת״, המחברת בין המאבק המזרחי לפלסטיני, והמציאות אותה הוא מדמיין במרחב הים תיכוני שלנו כאן
נדמה שפעילי חד״ש היהודים מתייחסים לחברה הערבית, לתפיסותיה ולעמדותיה, כעול על פרויקט ה״יהודים וערבים מסרבים להיות אויבים״ שלהם. הדיון האחרון במפלגה סביב חיזבאללה מוכיח זאת שוב
מדוע התחזקות היסטורית של המגזר הערבי לצד התחזקות מפלגות עם סדר יום כלכלי-חברתי שמאלני כמו כולנו וש"ס, עדיין נחוות כ"תבוסה" בקרב חלקים גדולים מה"שמאל"? אלעד בן אלול מנער את החשיבה על ימין/שמאל וחילוני/דתי ומקווה שחשבון הנפש יוביל ליצירת קול אותנטי ולא מדיר
בלי תשובות אינסטנט ובלי לנסות לרצות אף אחד, הרשימה המשותפת מציבה אלטרנטיבה אמיתית ומלמדת אותנו משהו על מאבקים לצד שותפות אפשרית עם פמיניסטיות ומזרחים. רוויטל מדר עם מחשבות בעקבות מפגש עם חנין זועבי
כשותף למאבקים רבים ולאחר אינספור אכזבות מהמערכת הפוליטית בישראל, הגעתי למסקנה שצריך לשנות את כללי המשחק. מאחר שרובנו לא עולים על בריקדות ולא מאתגרים את המערכת ברחוב, הכלי היחיד שנותר לנו הוא לא לשחק
הפעלה/כיבוי מצביע לבן גדול
הפעלה/כיבוי מצביע לבן שחור
