• WhatsApp Image 2024-05-19 at 12.49.37
    אקטיב אגרסיב
    על פועלם הטוב של הלוחמות והלוחמים לשינוי חברתי
  • WhatsApp Image 2024-05-19 at 12.56.14
    השאלון
    יוצרות ויוצרים מתארחים בסלון הספרותי של העוקץ

בפוליטיקה הישראלית אין מקום לאידיאליזם

הרעד במערכת הפוליטית הישראלית מוכיח שוב שהכל אפשרי. אולי הגיע זמנה של הרשימה המשותפת לשאול את עצמה מדוע היא ממשיכה לסייע לשמאל ולאופוזיציה שוב ושוב, כשהתוצאה תמיד זהה: עוד גזענות, עוד הסתה

במהלך השבוע האחרון רעידתה של המערכת הפוליטית הישראלית בהחלט סיפקה לאקדמיה עוד שיעור או שניים בפוליטיקה וכיצד הכל אפשרי בה: המשא ומתן בין המחנה הציוני והליכוד, השתלחותו של בוז׳י ביחימוביץ׳, כניסתה של ״ישראל ביתנו״ לקואליציה, הדחתו של בוגי יעלון וכניסתו של ליברמן כשר ביטחון, פרישתה של אורלי לוי מ״ישראל ביתנו״ – והתבטאויותיהם פורצות הדרך של פוליטיקאים לשעבר ואנשי תקשורת במהלך כל ההתרחשויות הללו. כמובן שכל האירועים סוקרו לצד שלל ניתוחים ופרשנויות, חלקם אופטימיים אבל רובם פסימיים. אך עם זאת, ברגעים אלה מבינים עד כמה שולית הרשימה המשותפת בפוליטיקה הישראלית, למרות היותה המפלגה השלישית בגודלה ועל אף שאותם שינויים בהכרח ישפיעו עליה, ועל החברה הערבית אותה היא מייצגת. מנהיגי הרשימה אפילו לא נשאלו לדעתם. הסיטואציה הנוכחית ממחישה לנו את מיקומה של הרשימה בפוליטיקה הישראלית – גם במהלך האירועים החשובים בעלי ההשלכות מרחיקות הלכת, היא תישאר מפלגת נישה חסרת משמעות וכוח פוליטי בכנסת היהודית.

אינני מחסידי התפיסה שאומרת שעלינו לנטוש את המאבק הפרלמנטרי בשל הקושי להשפיע. עם זאת, ייתכן והגיע הזמן לשנות אסטרטגיה. מבחינה היסטורית, המפלגות הערביות שיתפו פעולה עם מפלגות השמאל, אותו שמאל שלא היסס להסית ולהצביע בעד חקיקה גזענית; שמאל שראה את הערבים כנזק משני בדרכו להחליש את הימין או להרשים קהל בוחרים גזעני בתקווה שבבחירות הבאות מצבם ישתפר. ובכל זאת, המפלגות הערביות בעבר והרשימה המשותפת בהווה עזרו בעת הצורך לשמאל באופוזיציה, הן מסיבות אידיאולוגיות והן בכדי להתנגח ולהחליש את הימין. במקרה האחרון, במתווה הגז, לצערי, הרשימה המשותפת בחרה להצביע נגד המתווה ולא לשקול את ההצעות הימין בנוגע למתווה. אינני יודע עד כמה מדויקות היו טענותיה של חברת הכנסת סתיו שפיר שישודרג התקציב לחברה הערבית ויעברו 900 מיליון ש”ח לרשויות המקומיות. להערכתי, אם הצעה כזו אכן היתה קיימת הרשימה הפגינה יכולות פוליטיות חלשות בכך שלא הסכימה.

מה משמעות הבחירה שלנו לעזור לשמאל? סיפקנו עוד אוויר לנשימה למחנה הציוני, המונהג על ידי אדם שנעלב מתיוגו כ״אוהב ערבים״; לשמאל, אשר מורכב מאנשים כמו אילן גילאון שמצטרף למקהלת הימין ומסית נגד חברי בל”ד; שמאל שמוכן לחבק את אורלי לוי-אבוקסיס החתומה על אינספור החלטות חקיקה גזעניות. זה לא הם, זה אנחנו. זו אשמת הרשימה המשותפת, שמתעלמת מהשיח הגזעני של חבריה לאופוזיציה

בפועל, אז כמו היום, יש לשאול מה משמעות הבחירה שלנו לעזור לשמאל ולאופוזיציה, במילים אחרות: מה יצא לנו מזה? מתווה הגז לא עבר וסיפקנו עוד אוויר לנשימה למחנה הציוני, אותו מחנה אשר מונהג על ידי אדם שנעלב מתיוגו כ״אוהב ערבים״, שמאל אשר מורכב מאנשים כמו אילן גילאון – חבר מפלגה שסובלת מהסתה באופן עקבי, שבכל זאת מצטרף למקהלת הימין ומסית נגד חברי בל”ד – או שמאל שמוכן לחבק מישהי כמו אורלי לוי-אבוקסיס, החתומה על אינספור החלטות חקיקה גזעניות. והרשימה נמשכת. כמו בכל מערכת יחסים, יש להבין: זה לא הם, זה אנחנו. זו אשמת חברי הרשימה המשותפת, שבוחרים להתעלם מהשיח המתנשא והגזעני של חבריהם לאופוזיציה, שרואה בהם כלי למיקסום כוחם. זו אשמתם, אלו שבחרו לתקן את החברה הישראלית כאשר החברה הישראלית לא סופרת אותם ממטר. זה אשמתם שלא פעלו לפי מה שמצופה מהם בחברה הערבית – הגדלת התקציב. הרי מטרתה של הפעילות הפרלמנטרית היא הנסיון של כל קבוצה להגדיל את הנתח שלה מהעוגה. במקום זאת נתנו לשיח ריק מתוכן להנהיג אותנו. הרי בפועל, בהצבעה על מתווה הגז עזרנו לאופזיציה, ומלבד עוד גזענות לא קיבלנו כלום.

יש להזכיר שמחובת הרשימה המשותפת להמשיך להילחם לסיום הכיבוש בתוך ומחוץ לכנסת ולא לעשות הנחות, אך במקביל – להכיר בעובדה שבמישור המדיני השמאל הציוני מסוכן באותה מידה כמו הימין, ואולי אף יותר, בשל הלגיטימציה הציבורית והבינלאומית של המשך הכיבוש. אולמרט תיאר זאת בדיוק רב כאשר עקץ את נתניהו: “בתקופתי, אני רוצה להזכיר, לא הייתה הקפאת בנייה, לא בירושלים ולא בשטחים״. כך שגם במישור המדיני אין הבדל.

יש שיבקרו את דברי ויטענו שהשמאל אינו פועל רק במישור המדיני אלא גם בזה הכלכלי, ושכלכלה סוציאליסטית עדיפה לנו מקפיטליסטית. גם שם אחלוק על דעתם. לאור התפיסה הגזענית של המדינה, שרואה בערבים אזרחים סוג ב’, אעדיף כלכלה קפיטליסטית ופחות התערבות מהממשלה על פני כלכלה המבוססת על התערבות ממשלה שאינה רואה בנו שווים.

יתכן ויתמזל מזלנו – לחברי הרשימה תידלק נורה אדומה והם יפסיקו לפעול לפי תפיסות אידיאליסטיות שמקומן במדינות מתוקנות ויתרכזו במה שחשוב באמת לחברה הערבית: להפוך לגורם משפיע בפוליטיקה, כזה שיכול להפיל ממשלות בעת הצורך. בשום פנים ואופן לא אעודד אף מפלגה ערבית להשתתף בקואליציה, אלא – לנצל את כוחם הפרלמנטרי בכדי לרקום עסקאות לטובת הקבוצות אותן הם מייצגים, גם על חשבון קבוצות אחרות. יתכן וזה לא אתי ואף ישחית עוד את המערכת, אך במצב בו החברה הערבית נמצאת – אין תקציבים לבתי ספר, אחוז לא מבוטל מהקהילה נמצאים מתחת לקו העוני, פשיעה משתוללת שמסתכמת במאות הרוגים מדי שנה – אין מקום להיות “אידיאליסטים”, יש להסתכל על המציאות ולהפנים שאנו נמצאים במערכת פוליטית בה כל שאר המפלגות רואות בהם אויבים, אותם ינצלו כדי למקסם רווחים. הבחירה בידיהם של נציגי הרשימה המשותפת: האם לשחק את המשחק בכדי להשפיע או להישאר מפלגת נישה. אלא אם כן יהיה שינוי באופן התנהלותה של הרשימה, בבחירות הבאות בהחלט אהפוך לחסיד של החרמת הבחירות לכנסת. אחרת הדבר יתאים בהחלט להגדרתו של אלברט איינשטיין: “אי-שפיות זה לעשות אותו דבר פעם אחר פעם ולצפות לתוצאות שונות.”

כנראה שיעניין אותך גם: