גם אם הוא משתדל מאד שלא להצטייר ככזה, תפיסת העולם של דה מארקר היא ניאו-ליברלית ופתרונותיו לבעיות כלכליות-חברתיות קשורים תמיד ל"שוק החופשי". מתן קמינר עם הסיבות שבגללן המחאה החברתית חייבת לתפוס ממנו מרחק
ועד עובדי הרכבת פוזר מפני שאיים במקביל על שני המונופולים הקדושים ביותר בישראל: המונופול של האוצר על קביעת סדר היום הניאו-ליברלי, והמונופול של ההסתדרות על ייצוג העובדים. אייל טבת על שיתוף הפעולה של ההסתדרות עם העסקה פוגענית על שלל צורותיה
עם הניסיונות למכירת כלל ביטוח, מפעילה הנהלת החברה שלל מנגנוני הפחדה ואיומים על עובדיה המבקשים להתאגד בהסתדרות. עובד בכלל ביטוח וחבר בוועד הפעולה מתאר את הפחד והפרנויה הנלווים לחיסול הממוקד של ההתארגנות, וקורא לכולנו להתגייס למלחמת הנגד
ההיסטוריה של רפורמות בשוק החשמל בעולם הביאה לעתים קרובות מדי לתקלות, להפסקות חשמל ארוכות ולעליות מטאוריות במחירים. אבל בישראל כמו בישראל הקריאות להפרטת חברת החשמל נמשכות, אולי מפני ששכר עבודה, בניגוד להון, נתפס כדבר שניתן למיקוח
למנהלי הרכבת יש רקורד ארוך של פגיעה בארגוני עובדים וניסיון לקבע את מעמדם ככלי עבודה לביצוע הנחיותיו של מנהל יודע-כל. איציק ספורטא על המאבק של גילה אדרעי וחבריה
"אין כסף" אומרת ההנהלה לעובדים השובתים של מכון שכטר, אבל בינתיים מוציאה מאות-אלפי שקלים על חברת ייעוץ חיצונית – הלהיט האחרון של הקפיטליזם – לטיפול במשבר. ואיך זה מסתדר עם היותו של ראש החברה, יוסי קוצ'יק, מהדמויות הבולטות ב"מחנה השלום"?