זריקת אבנים
-
15 שנה לאוקטובר 2000: שינוי הנהלים נגד מיידי אבנים הם הרי אסון
מאחורי כל אבן שנזרקת במזרח ירושלים עומד אדם שחש מושפל וחי במציאות בלתי נסבלת. מבחינה משפטית וחוקית, שינוי נהלי הפתיחה באש והרחבת השימוש בירי חי נגד מיידי אבנים, רק יחריף עוד יותר את מדיניות האצבע הקלה על ההדק -
"מסרבים להיות אויבים": הכל דבש במתחם שבין הבימה ליפו
כולנו רוצים לדמיין מזרח תיכון חדש שבו יהודים וערבים הם לא אויבים, אבל מה לעשות שזה לא המצב. אין לנו זכות לקרוא לפלסטינים לנהל "מאבק לא אלים". המחויבות הראשונה של השמאל היא לומר שהנורמליזציה של המצב הפוליטי כמות שהוא כעת היא האלימות הגרועה ביותר – ולא מי שמתקומם באומץ נגדה -
התחביר הפנימי של זריקת אבנים
את הדיון בזריקת אבנים מקובל למקם בטווח שבין מרטין לותר קינג למלקולם X. אבל לא שם הוא נמצא. בעקבות עמירה הס -
זה קטן, זה רק ילד
דיווח מבית המשפט בעופר, אולם מספר 2, התיק של מחמד מח'יר, בן 13