שוב נתניהו מצליח למשוך אחריו עדר תומכים – כולל מרצ – בגל ההסתה הנוכחי כנגד חברי הכנסת מטעם בל"ד. הוא משקף את מה שמרבית החברה הישראלית חושבת: זכויות הערבים בישראל מותנות ברמת הכניעות שלהם
זועבי, גטאס וזחאלקה הם ההתרסה האולטימטיבית כנגד "הפרחת השממה", "ארץ ללא עם, לעם ללא ארץ" ושאר המאמצים הישראליים השקדניים להעלים את הזהות הפלסטינית של הערבים בארץ. לא פלא שביבי נטרף ופועל נגד בל״ד בכל הערוצים
״חוק נאמנות בתרבות״ של השרה מירי רגב שוכח שממשלה מכהנת אינה רק של תומכיה, אלא גם של מתנגדיה – וגם להם שייכים כספי הציבור המממנים את התרבות. החתירה לסטנדרטים מוחלטים בתקציבים לאמנות היא עוד צעד בדרך למות התרבות בישראל, והויכוחים העזים שהיא מעוררת
לאור פרשיות ההטרדות המיניות מהזמן האחרון, נדמה כי אספקטים מגדריים בחברה הישראלית משתנים ומתקדמים. אלא שהפמיניזם הישראלי המיינסטרימי עודנו יהודי, אשכנזי ולבן – ולא ממהר לצאת למלחמה על זכויותיהן וחייהן של נשים ערביות
בלי תשובות אינסטנט ובלי לנסות לרצות אף אחד, הרשימה המשותפת מציבה אלטרנטיבה אמיתית ומלמדת אותנו משהו על מאבקים לצד שותפות אפשרית עם פמיניסטיות ומזרחים. רוויטל מדר עם מחשבות בעקבות מפגש עם חנין זועבי
מראיינים "מקצועיים" כמו שרון גל ורינה מצליח ניסו לדחוף לח"כ חנין זועבי מלים לפה, והתעקשו בצורה כוחנית ומקוממת שתגיד את מה שהם רצו שתאמר; כי אוי ואבוי לה, לח"כ זועבי, אם יהיה לה קול משלה. אבל היא סירבה להיות ערביית המחמד שלהם
אז חנין זועבי לא נחמדה. היא לא הערבייה שהייתה למרב בטיטו בראש כשחשבה על אחוות נשים. מצד שני, מזל שהיא קיימת, כי אפשר להשתמש בה כדי לייצר מזרחיות מדומיינת, שהיא בעצם יותר אשכנזית מאשכנזית. איריס חפץ מגיבה
האמנם בשם הפלורליזם צריך "לאזן" את דבריה של ח"כ ממפלגת בל"ד עם ח"כ מהימין הקיצוני? מכתב מחאה לראשי מכללת בית ברל על ביטול השתתפותה של ח"כ חנין זועבי בכנס השנתי לזכרה של ד"ר ויקי שירן
האישה שאיתה ישב דני קושמרו לראיון בן ארבע שעות שונה מהותית מזו ששורטטה בכתבה ששודרה. חנין זועבי על היקף החיבוק שמעניק ערוץ 2 לצופה הישראלי בעל ההתנגדות העקרונית לשוויון זכויות
הפעלה/כיבוי מצביע לבן גדול
הפעלה/כיבוי מצביע לבן שחור
