בימים האחרונים נשמעים קולותיהם של החצי-חצי, בני ובנות מוצא מזרחי ואשכנזי מעורב, הטוענים כנגד השיח המפלג והלא רלוונטי בעיניהם. מכתב משוסטרית עם עור חום, שמתעקשת לא לפזר אבקת סוכר מעל הגזענות
אני חצי-חצי קלאסי ולא קלאסי: שם המשפחה שלי הוא אשכנזי, אך החזות שלי לא חד משמעית וכמעט בכל היכרות עולה השאלה ״מאיזה מוצא אתה?״ כמי שיש לו את הפריווילגיה הזאת, החובה שלי היא להשמיע את קריאת התיגר עבור מזרחים ומזרחיות כמוני
הקטגוריה החביבה של כור ההיתוך, "המעורבים", לא עומדת במבחן המציאות: בישראל, עובדות בנאליות כמו צירופים של שם משפחה, חזות ומקום מגורים ממשיכות לחרוץ סיכויי חיים ולעצב זהות אתנית, מעמדית ותרבותית. אז תשכחו מה"היום כולם מתחתנים עם כולם וכבר אין דבר כזה". על ספרה של טליה שגיב