השאלה אם מתנחלים יוכלו או לא יוכלו לאכול גלידה מסתירה את הסבל העצום, את הניצול הבלתי נסבל ואת ההוצאות להורג ההמוניות של פרות ועגלים, קורבנות אינספור של תעשיית החלב, שתוצרי סבליהם מהולים גם בגביעי הגלידה של בן אנד ג׳ריס
מאבקים שמובילות נשים, כמו מאבקה הטוטאלי של טל גלבוע למען בעלי החיים, הם מאבקים של ניצחונות מעטים וים של דמעות. הבחירה של הפעילים למען זב"ח למתג אותה כמובילה ברורה מבחינה שיווקית, אבל מסוכנת לא רק לגלבוע עצמה, אלא גם למאבק • מגזין קולנוע דרום
בימים הקרובים תישטפו מכל הכיוונים בפרסומות ותשדירים של תנובה. מעמד הר סיני? ביכורי האדמה? אלה חשובים כקליפת השום למפלצת הדורסנית של הכסף, הקפיטליזם והציניות. מה שחשוב הוא הרווח, ולעזאזל בני אדם ובעלי החיים
בג'ונגל הקשוח של ישראל רוויית האלימות, צמחה לה באין מפריע מושבה גדלה והולכת הקשובה לזעקותיו האילמות של האחר – בעלי החיים. אך במקום שהטבעונות תפרוץ את גבולותיה ותסחף את חסידיה בחמלה כלפי עוד מגזרים הראויים לה, היא מתכנסת בתוך שיח אסקפיסטי מרדים
זה כאילו פיצחנו איזה קוד שלא היינו אמורות בכלל לדעת עליו. ההחלטה לשים לרגע אחד את המציאות הנוראה של המינים הכבושים והמשועבדים תחתינו ברחוב האנושי. עדות ממיצג "בסבל כולם שווים"
לתזונה בריאה ומוסרית לעצמם יכולים לדאוג בקלות אלה שברשותם פנאי, ידע, הון כלכלי והון תרבותי מתאימים. כל השאר נאלצים להסתפק בתזונה שמאפשרת להם לשרוד. ומה עם אחריות המדינה למה שעולה על הצלחת?
אומנם התעשייה האורגנית מנציחה גם היא את העיוות המחשבתי לפיו תפקידן של החיות הוא לספק לבני האדם מזון, אך היא עושה זאת בפחות אכזריות. בעקבות ביקורו של גארי יורופסקי בישראל