טנטורה
-
הקו הישיר שבין הטבח בידוובנה, חטיפת ילדי תימן מזרח ובלקן ופרשת טנטורה
מה תקף יותר – עדות יחידה או מסמך היסטורי? באילו הקשרים ניתן לעדות משקל ובאילו הקשרים היא מבוטלת כלאחר יד? על תהליכי הבניית הידע ההיסטורי והשלכותיהם על ההווה, ועל פרשנות מחודשת לעובדות ישנות -
בין בושה מוגבלת לזחיחות מקוממת
בסרטו של אלון שוורץ, טנטורה, לוחמי אלכסנדרוני מתוודים על מה שניתן להגדיר כפשעי מלחמה. אבל בחברה הישראלית חתירה תחת מיתוס הצבא המוסרי ביותר בעולם עדיין נחשבת כפשע חמור יותר -
יש מי שיעיד לטובת ניצולי טנטורה
ניצולי טבח טנטורה גורשו לא רק מבתיהם, אלא גם מהנרטיב ההיסטורי, ולמרבה האירוניה, עדויות הרוצחים בסרט "טנטורה" הן שנותנות לסיפוריהם תוקף. כל עוד ההיסטוריה של ישראל לא תכלול גם את המנוצחים והנטבחים, תפישת העבר הישראלית תמשיך להתבסס על שקר -
הרצחת, ירשת וגם גידרת
ביקור במלון חוף נחשולים וטבילה במימיו הפרטיים עוררו אצלנו זרמי מעמקים של תודעה היסטורית שנכרכה בהווה חסר בושה