ישראל מתגלגלת במורד מדרון הענישה הקולקטיבית: בשדות תעופה, באיחוד משפחות ובהריסת בתים. חובה להימנע מהבחנה בין קורבנותיהם של מפגעים יהודים ופלסטינים, ולהימנע מהריסת הבתים, בה נעשה שימוש סלקטיבי ומסוכן
הרב צבי יהודה קוק טען בתוקף שתפיסת ״העם הנבחר״ ביהדות אין פירושה קריאת דרור לגזענות. מה קרה מאז בחינוך הדתי בישראל? על הבחירה הערכית הניצבת כעת בפני המחנכים הדתיים
שריפתו של התינוק עלי מסמלת את אשר קורה כל יום תחת עולו של כיבוש אלים, שהפך בלתי נראה ובלתי מדובר. המתנחלים, שכוחות הביטחון עומדים לשירותם, רק משבשים את המבנה שלו מדי פעם
בין דקירות במצעד הגאווה לרצח ערבים בשריפה, ירושלים מדגימה לנו בדרכה הרדיקלית את פוליטיקת המוות של המקום הזה ומזכירה לנו: מי שמבחין בין דם לדם, סופו שישפוך דם. רשימה מדם לבם של הימים האחרונים
המשטרה ואפילו השב"כ לא יכולים לעזור לנו בנקודת השבר הזו. זה הזמן של הרעיון, לא מספיקה ההוקעה. ההנהגה הרוחנית-פוליטית צריכה להתכנס לחשבון נפש מעמיק. זו הימנית ובמידה מסוימת גם השמאלית
התזה בדבר העליונות המוסרית של ישראל על שכניה היא מוטיב קבוע בשיח הדומיננטי בישראל. מה שמדהים הוא שאפילו הרצח המזעזע של מוחמד אבו ח'דיר לא רק שלא מערער את התזה אלא הופך בהבל פה לראיה נוספת לעליונות זו. על כוחה של אמונה
