לאור האמירות שנשמעו בתקופה האחרונה מפיהם של סלבריטאים אשכנזים כאלו ואחרים, שווה לחזור לרגע מכריע באנתרופולוגיה הישראלית, בו התבונן החוקר עמנואל מרקס במרוקאים של מעלות וקבע – מבלי לדבר את שפתם או להכיר את תרבותם – שהם אלימים
בימים אלו יוצא לאור מבחר מכתביו של ההוגה המרוקאי מכלוף אביטאן, שכתב בעברית ימי-ביניימית חזון הומניסטי של שוויון ואחדות עולמיים. לקראת ערב עיון לכבוד הספר ״אוטופיה מקזבלנקה״, אנו מביאים כאן ממילותיו
״בלילות הראשונים, לפני שקמתי לתפילת הסליחות, התבודדתי עם המועקה בתוכי. עד לאחרונה, השפה ויכולת ההתנסחות היו עיקר כוחי מול תלמידים חסונים ממני. כמה שבועות בלבד של שתיקה כפויה ערערו את ביטחוני. השפה דממה״. פרק על מסורתיות, יהדות והעלייה לארץ ממרוקו. מתוך ״המרוקאים״, ספרו החדש והאוטוביוגרפי של דניאל בן סימון
אהרן ממן מספר את סיפורה של איגרת אחת, שנשלחה במרוקו, מריש לתאלסינאת, באמצע המאה הקודמת. סיפור הדמויות המעורבות והתבוננות אל שפתה העשירה והייחודית של האיגרת מספקים הצצה לנדבך נוסף של חייהם ותרבותם של היהודים המרוקאים. מתוך ספר חדש על יהודי צפון אפריקה
סרטו התיעודי של רפאל בלולו על רבי דוד בוזגלו משיב למרכז הבמה את עולם הפיוט המרוקאי. סיפור חייו של ר׳ דוד במרוקו והגעתו לדימונה עושה תיקון לדימויי השממה והחולות המייצגים את יהודי צפון-אפריקה. למעשה, הסרט עושה מהפך: הצפון-אפריקאים הם אלה שמגיעים מהציוויליזציה ומהתרבות אל השממה והתוקפנות הציוניות
"מי יחלום לכם?" שואלת הסבתא בדאגה רב-משמעית. רק הצעירה מהדור המזרחי הרביעי לוקחת אחריות, לא להמשך החלימה של סבתה, אלא לבירור מעמיק של העולם ממנו היא באה וזה בו היא נתונה. על סרטה של חנה אזולאי-הספרי, "אנשים כתומים"
כאשר צפיתי בו, היתה זו הפעם הראשונה שבה חוויתי חיים בהרי האטלס, לא חיים שלמים אבל קטע מספיק עשיר כדי שהכפר לא יזוהה עם פרידה בלבד. מאיר בוזגלו על סרטה של חנה אזולאי הספרי, "אנשים כתומים"
בישראל, חג המימונה התרוקן ממה שהיה פעם סמל החיבור בין יהודים למוסלמים. במרוקו, החלו לאחרונה סטודנטים לא-יהודים לראות במימונה ובמוטיבים יהודיים נוספים חלק חשוב מהמורשת שלהם והקימו את "מועדון המימונה"