ושהכול בה מותר כדי להביס את האויב, מבחינתו אתמול אכן היה יום גדול לשלום, אולם מי שסבור שגם במלחמה יש לפעול באופן מוסרי ושיש ערך לכללי המשפט הבינלאומי חייב לשאול האם הצבא נהג על פי כללים אלו
היא הופיעה בספרים ובשירים, בעדויות ובכנסים אקדמיים, בחוברות של ״אם תרצו״ ובמשכן הכנסת – אבל מתי הופיע לראשונה המושג ״נכבה״? מתי דעך והודחק? מה גרם לשינויים בעיסוק במושג בישראל? סקירה מ-48׳ ועד הלום
רוח הרפאים של המקום: סמאח שחאדה מציגה דיוקנאות של נשים פלסטיניות בחלל בית ביפו-יאפא, שתושביו גורשו ב-48׳. במסגרת אירועי ״בתים מעבר למקף״ לציון יום הנכבה ה-68
"הלו. זה אני אבו אלסעיד. אחיך. הוא ולא אחר. המכתב הגיע. אני מדבר איתך מאלנצרה". הסיפור על החאג'ה רקיָה אלסעדי צפוריה מדמשק, שמצאה את אחיה אבו סעיד מחמד עלי אחרי 49 שנות פרידה כפויה // פרק נוסף בסדרת ספרות הנכבה. מערבית: יהודה שנהב-שהרבני
כשהנכבה מתמשכת והיא תמונת מצב, מציאות ושגרת חיים שמחלחלת בך – אתה לא צריך יום מיוחד לזכור את העוול והאסון הפרטיים והקולקטיביים. ובאופק אין שום שינוי או הכרה והזדהות
ספרות מגויסת לרעיון פוליטי ספציפי מציבה אתגר פוסט-מודרני, אירוני ומחויך, לתפיסה שספרות "טובה" נובעת ממעיין "טהור" ממניעים פוליטיים. אפי בת-אילן על אסופת הסיפורים הקצרים בעברית ובערבית, "עַוּדָה", שבמרכזה שיבה מדומינת של פליטים
"הפרת הסדר הציבורי", כונתה הפעילות של עמותת "זוכרות" בערב יום העצמאות האחרון, שביקשה להנכיח לצד דגלי הכחול-לבן את האסון של 48' ונגמרה במצור של משטרת ישראל. ליאת רוזנברג על השיח המאיים של הנכבה ופלישתו הבלתי-הפיכה לתודעה
