חמש שנים וחצי חלפו מאז פרוץ ״האביב הערבי״. ביקור בים המלח הירדני מראה כי המרחב כולו צועד לאחור: הדיקטטורות חזרו לשלוט בעוצמה, המאבק על זכויות האדם קרס וחופש הביטוי הפך לבדיחה. יזהר באר חותם את טרילוגיית הרשמים שפרסם כאן
האתוס הלאומי שהתהווה כאן יונק בעיקר ואולי רק ממקורות אשכנזיים. לכן, טליתות מגואלות בדם הן לעולם אסוציאציה לפרעות קישינב או לשואה. גם כאשר נושאת האסוציאציה היא אמילי עמרוסי, בת למשפחת דילהרוזה הספרדית
הפגיעה האנושה בפלורליזם העיתונאי והחדשותי בישראל מבהילה יותר לנוכח שנת הבחירות הקרבה. בינתיים לשכת רה"מ שולטת, העיתונות המודפסת במשבר מתמשך כולל גלי פיטורים ו"הארץ" עדיין מדושן עונג
לאחר מסע הסיוטים שעבר עליו בלונדון, המועמד הרפובליקני שאדלסון חפץ ביקרו זקוק מאד לחנופה שמקדמת את פניו בישראל ולחיבוק החם של חברו לדרך נתניהו. "ישראל היום" התגייס באופן טבעי למשימה
מסע הטיהורים המתמשך ברשות השידור, הכולל את הנחיית מנכ"ל הרדיו להצמיד לקרן נויבך את מנחם בן, ותזכיר החוק שיציג מחר שר התקשורת בעניין הרשות לשידורים מסחריים, הם מהלכים מתוכננים היטב להשתלטות של ראש הממשלה על שוק התקשורת הישראלי
אנחנו מרבים להתלונן על כך ש"ישראל היום" הוא "ביביתון" – אבל מה עם העובדה החמורה לא פחות שהוא גורם לייבוש מוחלט של שוק העיתונות הישראלי, משורת הרווח ועד שורת התוכן? יונתן ברזילי ממפה את המגרש ומציע פתרון מעולם הכדורגל: פייר-פליי פיננסי
הפעלה/כיבוי מצביע לבן גדול
הפעלה/כיבוי מצביע לבן שחור
