הרעד במערכת הפוליטית הישראלית מוכיח שוב שהכל אפשרי. אולי הגיע זמנה של הרשימה המשותפת לשאול את עצמה מדוע היא ממשיכה לסייע לשמאל ולאופוזיציה שוב ושוב, כשהתוצאה תמיד זהה: עוד גזענות, עוד הסתה
שוב נתניהו מצליח למשוך אחריו עדר תומכים – כולל מרצ – בגל ההסתה הנוכחי כנגד חברי הכנסת מטעם בל"ד. הוא משקף את מה שמרבית החברה הישראלית חושבת: זכויות הערבים בישראל מותנות ברמת הכניעות שלהם
הצעת החוק להזנה בכפייה, שעולה להצבעה השבוע, מראה איזה מין מדינת חוק היא ישראל: כשהחוק עובד לטובת המחוקק, הוא ממהר לאכוף אותו. כשבג״צ מתערב – סותמים לו את הפה, ובוראים חוק חדש
יאיר לפיד יוכל לספר שהביא לשוויון בנטל, ליברמן יספר שהביא משילות, בנט יספר שיכריח כל ממשלה לערוך משאל עם על הסדרים מדיניים. ואת? תספרי שהיית נאמנה? מכתב פתוח לח"כ עדי קול
400,000 עובדי ועובדות קבלן במגזר הציבורי כבר יש. טיוטת התקציב מבשרת שבקרוב יצטרפו אליהם עובדים ועובדות נוספים. קוראים בין שורות התקציב – פרויקט בהמשכים
חמש שנים אחרי שנקברה הצעת חוק שתכליתה למנוע את מצעד הגאווה בירושלים, ח"כ אריה ביבי שלף אותה מחדש – הפעם כדי להצר את צעדיהם של קיצוניים ימנים בעיר. אלינור סידי על מהות הדמוקרטיה וחרבות פיפיות
דיור בר-השגה? מסלולי ערר? הגנה על שטחים פתוחים? תשכחו מזה. "חוק התכנון והבנייה" של ביבי מוחק את הציבור כשחקן בזירה התכנונית, תוך רמיסה גסה של הכנסת. אבי דבוש על רפורמה לא-מתוכננת
עוד בספטמבר התלוננו ארגוני נשים על הפגיעה בתלמידות בבית שמש, אך לשווא. תמי קצביאן על הדרת נשים בחסות המדינה, המתרחשת גם במרחב החרדי וגם במרחב החילוני – שמתהדר בליברליות שלו