"עלינו לדמיין ארץ חדשה. פיצויים משמעם קבלה מוחלטת של הביוגרפיה הציבורית שלנו והשלכותיה – זהו המחיר שעלינו לשלם כדי להביט במראה ולראות דמותנו נכוחה, לדחות מעלינו את ההיבריס המרעיל ולראות את אמריקה כפי שהיא". שאלת הפיצויים לשחורים בגין ניצול מתמשך במשטר הלבנוּת מגיעה לדיון ציבורי בארה"ב, בעקבות מאמר מעורר הדים…
בואו נדבר רגע על הלובן. זה שמעלים את עצמו בתוך שיח זכויות האדם. שיח הלובן בא להפוך את המצב הזה באמצעות הפיכת הגזען לאובייקט, למסומן, למי שהמאבק הוא בו ולא שלו
הגיע הזמן לחסוך באנרגיות היקרות שמופנות לביקורת אינסופית על ה"שמאל" ולחכות לטרנספורמציה בתודעה או בפרקטיקות. כדאי להודות – יש סיכוי טוב שזה לא הולך לקרות. בינתיים אנחנו, המשפחות והקהילות שלנו ממשיכים להיות שותפים למפעל אלימות, דיכוי והרג
התפלאתי שה"שוורצע חייה" עדיין חיה, אבל לא רק שהיא חיה ונושמת – היא גם אימתנית יותר, מכוערת יותר ומובנת מאליה יותר. אבל כואבת? היא כואבת אותו הדבר בדיוק כמו אז, ברחבת הבניין של רחוב תנין בשכונת רמת יוסף בבת ים
הפעלה/כיבוי מצביע לבן גדול
הפעלה/כיבוי מצביע לבן שחור
