ספק אם היו להליכי המיון טעמים טובים בעבר, אך גם אם כן, ברור שהם כבר לא רלוונטיים. רבים מהמושבים והקיבוצים הם יישובים קהילתיים פרבריים לכל דבר ועניין. אין בהם שיתופיות מיוחדת, ולא אורח חיים ייחודי
הדיון החשוב על האסי מסיט את הזרקור מעובדה חבויה היטב: המנגנון הוותיק שהוליד עוולות כאלה שיכלל את עצמו, וברגעים אלה ממש מקנה בכל חודש זכויות חדשות לחלוטין על קרקעות מדינה, לאותו מיעוט נבחר, בלי שום נרטיבים של גאולת קרקע – ובחינם
משום שחוק הדיור הציבורי לא מומש; משום שלמרות "בג"ץ הקרקעות", תושבי הקיבוצים והמושבים יכולים למכור קרקעות ולהרוויח עליהן בעוד אזרחי העיירות נאבקים על קורת גג; משום שהשוואת דונמים לנפש מייצרת תמונה ברורה של עוול חלוקתי. תשובה לחבר קיבוץ
רוב שטחי המועצות האזוריות הם חקלאיים או שטחי יער ושמורות טבע. לא נדל"ן. פירוק המועצות האזוריות לא יתרום דבר לשינוי חלוקת העושר בישראל. בעקבות פניית הקשת הדמוקרטית המזרחית לשר הפנים