לקראת הבחירות המוניציפליות בירושלים, השמאל הישראלי מנסה למצוא פירצה למאגר הקולות האדיר בדמות מאות אלפי הפלסטינים תושבי העיר. אבל הפלסטינים בשלהם – ממאנים להתרצות. ויש להם סיבה טובה
ח״כ מוחמד ברכה הולך להלוויית החיילים הדרוזים, אבו מאזן רוצה לחזור להשיב על כנו את התיאום הביטחוני של לפני שבוע – אבל הסטטוס-קוו הוא בדיוק המצב שאותו יש להוקיע, לשנות ולא לפנטז על החזרה אליו
סקר חדש מעלה שהתושבים היהודים והפלסטינים של ירושלים רואים את הפעולות הארכיאולוגיות בעיר באופן שונה לחלוטין, ושבעיני תושבי מזרח העיר סוגיות של זהות, דת והכרה בוערות הרבה יותר ממה שהימין והמרכז בישראל טוענים
"המקום הזה הוא המצאה שטנית, הדבר הקרוב ביותר לגיהינום", אומרת ואלא, בת 24, שחיה אי-שם מעבר למחסום שועאפט. פרק מספרו החדש של ניר ברעם, שנכתב בעקבות מסע של שנה בגדה המערבית ובמזרח ירושלים
יחסה של האוניברסיטה העברית בהר הצופים לכפר השכן עיסאוויה הוא יחס של מעסיקה בחברת קבלן: אין לקיחת אחריות על העוול הנגרם לכפר או יחסי שכנות – ובוודאי שאין סימטריה. כעת חובה עלינו להצטרף למאבקי התושבים, לחצות את המחסום
שוב נתניהו מצליח למשוך אחריו עדר תומכים – כולל מרצ – בגל ההסתה הנוכחי כנגד חברי הכנסת מטעם בל"ד. הוא משקף את מה שמרבית החברה הישראלית חושבת: זכויות הערבים בישראל מותנות ברמת הכניעות שלהם
כוחות הביטחון עצרו החודש סטודנטית ערבייה בלב האקדמיה לאמנות ועיצוב בצלאל שבירושלים. שוב חשף את פניו ה״דו-קיום״ המדומה במוסד, והסטודנטים הערבים הפגינו בקפיטריה המשקיפה לעיסאוויה הכבושה
הצעתו של נתניהו לשלילת מעמדם של 100 אלף תושבי השכונות המזרח ירושלמיות שמעבר לגדר, חוברת לשורת התבטאויות שקו מחשבה אחד מחבר ביניהן והן מכוונות גם לערבים בתוך גבולות הקו הירוק: כולכם נמצאים פה בחסד ועל תנאי. ושתיקת המחנה "הדמוקרטי" מהדהדת ברקע
