לא פעילי המחאה הם אלו שצריכים להתנצל על גורלו של משה סילמן – מי שצריכה להתנצל זאת המדינה, שגרמה לו להאמין שתעזור לו בשעת הצורך, לאחר ששילם מסים ותרם לה כל חייו. מי שצריך להתנצל זה ראש הממשלה. המחאה חייבת לדרוש את שינוי המדיניות
סיפורו של משה סילמן משקף את האופן שבו הממסד, שלוחותיו ובעלי ההון פועלים כדי להאשים את הקורבן ויוצרים בו הזדהות עם התוקפן. סילמן לא יכול היה להתנתק משוביו, מגופי ההון-שלטון שהפנו כלפיו אלימות ממסדית נחושה כל כך, שבסופו של דבר הפנה אותה כלפי עצמו
משה סילמן היה אדם גאה. היה לו עסק משלו. לפני עשר שנים טען המוסד לביטוח לאומי שמשה חייב לו סכום כסף גדול והחרים את אחת המשאיות שלו. בעקבות ההחרמה קרס העסק ומשה הגיע לפשיטת רגל. אורי בן דב על האטימות המוסדית ומסכת ההתעללות שהביאה לאסון אמש
אילו פנים יהיו למחאה בקיץ 2012? האם חיבוק הדוב הממסדי ישתק אותה או שמא היא תצליח לשרטט דווקא מתוך האמצעים שמפנה נגדה השלטון את הכשל השיטתי ולפעול נגדו? עוז גורה בוחן את אופי ההפגנות לקראת ה-14 ביולי, במלאת שנה לפרוץ המחאה החברתית
הגירוש של הפליטים לדרום סודאן צובר תאוצה: שלושה מטוסים כבר יצאו מישראל לדרום סודאן בשבועות האחרונים ומטוסים נוספים יצאו בימים הקרובים. יותם גדרון על מבקשי המקלט שנאלצים לעזוב למציאות זרה ובלתי יציבה, ממש לא “חזרה הביתה”
אם המחאה של קיץ 2011 יצאה נגד הפוליטיקה הישנה והמסיתה, כעת באה תנועת הנגד הריאקציונית ויוצאת במקום נגד הממשלה נגד החרדים והערבים – שתי האוכלוסיות העניות בישראל – תוך החלפת ערך השוויון החברתי והכלכלי בשוויון בנטל. והשמאל ממהר גם הוא להצטרף לשיח הלוחמים הזה ולהפגין את עליונותו המוסרית
כאשר המון אחוז התלהבות צועד ברחובות וחוסם כבישים, מי שאינו נבלע בו עלול לחשוש מכוחו העצום וממזגו ההפכפך. אולם כך גם נראית דמוקרטיה ברגעיה המסעירים והיפים; חיה, בועטת וצודקת. יפתח אלעזר על שורשיה של התנגדות אזרחית
Disable/Enable big cursor white
Disable/Enable big cursor black
