מירב ארלוזורוב פירסמה סדרת מאמרים המאיצים להעלות את גיל פרישת הנשים, תוך התעלמות מההשפעה של המהלך על העובדות החלשיות ביותר במשק. מכיוון ש״דה מרקר״ לא ראו לנכון לפרסם את התגובה הזאת – הנה היא כאן לפניכם
תוכנית פראוור הגנוזה ועימה הרעיון שאפשר להעביר בכפייה אוכלוסיית ילידים ולייצר עבורה מרחב מחייה לגיטימי, כמו נשלפו ממגירתו המאובקת של הנדריק פרוורד, ארכיטקט האפרטהייד בדרום אפריקה. ושם זה ממש לא עבד
ניכוי החרדיות והערביות מאופק ראייתם של חוקרי בנק ישראל ושל עיתונאים משפיעים, מייצר אצלם תפיסה מעוותת של החברה הישראלית ומביא אותם לניסוח של פתרונות מחוללי בעיות
מירב ארלוזורוב יוצאת נגד התוכנית הכלכלית של שלי יחימוביץ' בנימוקים טאוטולוגיים. אבל, בכך שהציגה מצע כלכלי רחב ומפורט ערב הבחירות ולא הסתפקה בסיסמאות ריקות מתוכן, עשתה יו"ר העבודה צעד גדול אל עבר מערכת בחירות מתוקנת
מה שמאפיין את מבול הרפורמות במערכות החינוך ששוטף את העולם מתחילת שנות השמונים, הוא ייבוא היגיון כלכלי ותרבות עסקית ניהולית והתעלמות מאי-השוויון החברתי והכלכלי. וכשהתוצאות מאכזבות – מאשימים את המורים
אם בכפר טייבה יש אנשים רגילים, שרוצים לחיות בשקט, לזכות בייצוג הוגן, לעבוד בכבוד ולקיים יחסי שכנות טובים עם סביבתם – יכול להיות שזה לא רק תודות למדינה. תגובה למירב ארלוזורוב
הפעלה/כיבוי מצביע לבן גדול
הפעלה/כיבוי מצביע לבן שחור
