הפופוליזם הוא במידה רבה פרוצדורה של קבלת החלטות ומשילות – ההמון יחליט, ההמון ישלוט, ואל לפקידים ולשופטים להפריע לו. מול ההבטחה הקורצת הזו מה יכול להציע המחנה הפרוגרסיבי במישור הפרוצדורלי? יריב מוהר מציע לשמאל לשקול יציאה מהמלכוד שבין פופוליזם לאליטיזם בעזרת עקרונות של הוגנות רולסיאנית
המסר הכי אפקטיבי שנדרש במחאת בלפור הוא דווקא "רק לא ביבי". אפשר לצופף תחתיו, כמעין מטריה נטולת-פניות, את מתנגדי הכיבוש, את נפגעי משבר הקורונה, את הנאבקים בשחיתות השלטונית וגם את החרדים, את הליכודניקים ואת אנשי המרכז שקצה נפשם בנתניהו
השתתקות הפרלמנט בשנה וחצי האחרונות היתה להשתלטות עוינת של ממשלה נטולת סמכות ונטולת אחריות שפעלה לא אחת ככל העולה על רוחה, בין השאר בתוקף צווי חירום. בצוק העיתים, למדנו: גם השיח הפרלמנטרי המוגבל שלנו חיוני כאוויר לנשימה
העובדה שנתניהו מתגאה בעבירה על חוקי הבחירות נועדה בעיקר כדי לבדל אותו אישית מהחוק ולסמן את החוק כפשוט לא תקף לגביו. ומה לגבי האלטרנטיבה? אל תצפו ליותר מדי ממפלגת הגנרלים
כמה מנדטים שווים העניים, מדוע "חברתי" הוא טיקט סקסי, אבל רוב מי שמשתמשים בו לא עושים כלום למען הבטחון החברתי ומה צריך לקרות כדי שתוצת מחאה חברתית • תגובות מהשטח על סקר בחירות שערכנו
הדגלים שבהם הליכוד מנופף מחוררים לגמרי ותוכניותיו לאורך השנים מיטיבות עם שכבה דקה מאוד, אך זה לא אומר שאי-אפשר לאלץ אותו מדי פעם לסגת. תמר גוז'נסקי, ח"כ בחד"ש לשעבר, משוכנעת שהכלי העיקרי ליצירת חברה צודקת הוא שותפות טובה בין ערבים ליהודים • ראיון
אין מתאים מהעיתוי הרוחש הזה להתמודדות עם השאלה שמעסיקה רבים מהמתמרמרים על כס הנצח של נתניהו. לקראת הבחירות ואחרי הפריימריז במפלגת השלטון הזמנו טובות וטובים לספק לנו תשובות. פוסט מתגלגל
בעוד גופים כמו הרשות לניירות ערך, המשטרה והפרקליטות עסוקים בניסיון להדביר את מוקדי השחיתות, שרת המשפטים וראש הממשלה עסוקים ביצירת הסדרים מוסדיים שיבטיחו את הפיכתה של השחיתות לחלק בלתי נפרד מהתרבות השלטונית בישראל
נתניהו הוא אחד המנהיגים הפופוליסטיים האפקטיביים ביותר בזמן הזה, וככזה הוא יוצר קשר ישיר עם האזרחים על ידי פנייה לרגש, תוך התעלמות מהעובדות. בין היתר, בהנהגתו, הפכה ישראל לבעלת שיעור העוני הגבוה ביותר בעולם המערבי, דמוקרטיה מקרטעת, מדינה של שלטון יחיד