ועדת אלאלוף לא גילתה שום דבר חדש שאנחנו, חוקרים וארגוני שינוי חברתי, לא אומרים כבר שנים רבות. היא לא הייתה מוקמת בלי לחץ מצד ה-OECD, ומלכתחילה לא נועדה להילחם בעוני (שלא מטריד את הממשלה) אלא בנתוני העוני (שמטרידים את ה-OECD). היא השיגה את מטרתה, והעוני יישאר איתנו
סיפור האוניברסיטה באריאל הפתיע בעיקר בשל עמדתה של המועצה להשכלה גבוהה, שבשום שלב לא הציגה את העמדה הראויה שהייתה צריכה להיות הבסיס להתנגדות ופינתה בשקט את הבמה לכבוד האחות החורגת מל"ג-יו"ש ומפקד פיקוד מרכז
ושוב המילים על אחריות תקציבית ושמירה על מסגרת התקציב ותקציבים לא זעומים וחמש שנים ואפילו מהפך. אבל חלק מהחוקים כבר פה – רק שהממשלה לא טורחת ליישם אותם. לקראת המלצות ועדת טרכטנברג
ההשוואה של מנואל טרכטנברג בין ישראל לאמריקה הלטינית של שנות השבעים, פוגעת בול. היא מעידה שהשוק החופשי פשט רגל, ובדיוק כמו ההמונים באמריקה הלטינית גם במזרח התיכון ממש לא עומדים לוותר: Que se vayan todos
לישראל דרושה ועדת חקירה כלכלית, שתבדוק את התרחבות הפערים, העמקת העוני וכל שאר נושאי המחאה אל מול בכירי המשק האוצר. אך ועדת טרכטנברג החליטה לעמוד בקרן רחוב ולשוחח עם כל מי שעובר, בעזרת הרבה מאוד ניו-מדיה ומעט מאוד סמכויות ויעדים ברורים
הפעלה/כיבוי מצביע לבן גדול
הפעלה/כיבוי מצביע לבן שחור
