מודל השינוי והשלום חייב להתחיל בהכרה שחגיגת ניצחון בריקוד דגלים תמים לכאורה היתה ועדיין מבוססת על כוח הזרוע. כדי שתשכנע את ההזויים מהשמאל שהם טועים, עליך קודם כל צריך לצאת חוצץ נגד האלימות המדינתית והעצמאית של קבוצות לאומניות
אני כמובן שונא מלחמות, אבל זו האופציה היחידה העומדת בפני חילונים, דמוקרטים וחלק גדול מהמסורתיים, שבעוד שלושים שנה לא יצליחו לחיות כאן בחופשיות. מחשבות על סדרתו התיעודית החדשה של רון כחלילי, "מלחמות היהודים"
״בלילות הראשונים, לפני שקמתי לתפילת הסליחות, התבודדתי עם המועקה בתוכי. עד לאחרונה, השפה ויכולת ההתנסחות היו עיקר כוחי מול תלמידים חסונים ממני. כמה שבועות בלבד של שתיקה כפויה ערערו את ביטחוני. השפה דממה״. פרק על מסורתיות, יהדות והעלייה לארץ ממרוקו. מתוך ״המרוקאים״, ספרו החדש והאוטוביוגרפי של דניאל בן סימון
תנועת ״תור הזהב״ נראית כהתפתחות פוליטית טבעית של ההתעוררות המזרחית בשנים האחרונות. אך לצד ההתרגשות, דרושה גם בשורה קונקרטית יותר ועמדות ברורות בסוגיות כמו דת ומדינה, מדיניות חוץ וביטחון
״אמנם לא זכיתי להשתתף באחת מההפגנות הגדולות של הפנתרים השחורים, אבל אני זוכה בימים אלו להיות חלק מהיסטוריה בהתהוות״: נופר עיני, ממייסדות תנועת ״תור הזהב – עכשיו תורנו״, מספרת על חוויותיה כפעילה בתנועה שעושה את צעדיה הראשונים
ספרו של יצחק בנימיני מבאר את חיוניותה של המסורת לקיום האנושי תוך הדגשת חשיבותו של היחס הדיאלוגי אליה ולאופיה הדינאמי, ומסייע לבירורה כחלופה לחילוניות ולשמרנות האורתודוכסית