אם אומר לכם כי מעתה אתם עצורים, הושלכתם לצינוק לזמן לא ידוע בתנאים מחפירים, תעברו עינויים מכל מיני סוגים, לא תזכו לעורך דין, תחטפו מכות והשפלות, וכאילו שלא די בכך, ניתן להחזיק אתכם לעד?
לאה צמל של היום לא שונה מלאה צמל של שנות התשעים, העיניים הירוקות שלה עדיין קולטות פרטים שלמדנו לא לראות והיא עדיין מאמינה בסתר לבה שהשיטה יכולה לזכות את עצמה. אבל ההצלחה של הסרט התיעודי עליה מעוררת תקווה קטנה שבכל זאת משהו השתנה. זכרונותיה של מתמחה לשעבר
ועדות האתיקה בבתי חולים בישראל אולי נכנעות ללחצי חוק ההאכלה בכפייה, אך הרופאים המטפלים הודפים זאת בשם זכויות המטופל והאתיקה הרפואית. האם ניצחון קטן זה יוביל גם להכרה בחירותו של שובת הרעב?
מדוע מתעקש השלטון להאכיל בכפייה את שובתי הרעב? בדיוק בגלל שמעשה זה מהווה עינוי בפני עצמו, בדיוק בגלל שזהו אקט משפיל ושובר רוח. על הצעת החוק להזנה בכפייה – חוק פוליטי המהווה זלזול במוסר ובאתיקה הרפואית
הרעבת הגוף היא החזרת השליטה על הנשמה, וזעקה על שיכחת חירותו של הנשלט מתוך הבטן הריקה. תאמר מסאלחה על שביתת הרעב של האסירים הפלסטינים הנכנסת ליומה ה-75 ועל השחצנות הישראלית שהשתלטה על ההגיון, המוסר וההתחשבות בצלם אנוש
גורלם של מאות עצורים מנהליים ואלפי אסירים המסווגים כבטחוניים נשלט על ידי תחום אפל שלאיש פרט השב"כ אין גישה אליו. רימא איוב על הצלחת מאבקו של ח'דר עדנאן כנגד כל הסיכויים
הפעלה/כיבוי מצביע לבן גדול
הפעלה/כיבוי מצביע לבן שחור
