עמדתו של משרד האוצר מול המשבר והמאבק של המורות והמורים מחזיר אלינו את דוקטרינת ההלם, שבה מנוצלים משברים על ידי המדינה לחיזוק עקרונות השוק החופשי וצמצום המערכות הציבוריות
אלפי בני/ות נוער נושרים מדי שנה ממערכת החינוך. בהיעדר נתונים מעודכנים, ניתן לשער שהתופעה התגברה בשנתיים האחרונות, במיוחד בקרב ילדים/ות ובני/ות נוער שהקשר שלהם למערכת החינוך היה ממילא קלוש ובהם אלה שהתקשו להשתלב במנגנוני הלמידה מרחוק
היום זה המורים והמורות, מחר זה אתם: עלינו להתאחד כדי לא ליפול כטרף קל בידי ממשלה ופקידות שאינן בוחלות בשום אמצעי כדי להחליש אותנו ולהדק את אמצעי השליטה והדיכוי
התוכנית להשלמת השכלה מעניקה אפשרות לנשים בדואיות שנפלטו ממערכת החינוך להשלים את שנות הלימוד שהחסירו. כעת, עצם קיומה עומד בסכנה – כי מה אכפת למדינה שהן תשארנה בלתי אורייניות וחסרות תעסוקה?
"חוק ארוחה חמה" נחקק לפני 15 שנה ועורר שינוי אדיר, כאשר הוא מעגן את זכותם של מאות אלפי ילדים וילדות בישראל לאכול ארוחה חמה לפחות פעם ביום. מעבר להצלחה, ישנם עדיין אתגרים ביישום החוק, כמו הרחבתו לכלל התלמידים שסובלים מאי ביטחון תזונתי ושיפורם של איכות המזון והבעיות הלוגיסטיות השונות
בראשית היה כאן חינוך טוב ושוויוני יחסית, אבל מהר מאוד הדברים השתבשו ואופנים רבים של אי שוויון השתלטו על המערכת. פרופ' שלמה סבירסקי מתאר בשמונה סעיפים את העבר וההווה עתירי הפערים ואת מירוץ העכברים של ימינו ומסביר על התקווה שבצוות המורות הבית ספרי
כמחצית מהתלמידים הערבים שניגשו לבגרות באזרחות ב-2014 נכשלו בה. זו אינה רק סוגיה הישגית, של שעות לימוד והכשרת מורים, אלא מהותית – של המשבר העמוק והמתמשך של תלמידים ומורים ערבים בישראל עם מקצוע האזרחות
אני ממליצה לכל ניאו-ליברליסט וקפיטליסט לבוא לחנך שלוש שנים בתיכון מוסלל בפריפריה בכיתה של תלמידים מתקשים – ולבחון את האידיאולוגיה האכזרית הזאת מול העוני, הפערים וההזנחה הממוסדת
השבוע התחוללה סערה בפייסבוק סביב מורה מהצפון שנזפה באחד מתלמידיה על שקרא ספר ברוסית. שוב עלו לשיח חוויות הגירה כואבות וסיפורים על ילדים שעבורם עברית היא גם שפה של טראומה והשפלה