בעקבות החיבור של פרץ לאורלי לוי מתנהלת נגדם מלחמה שעלולה לחסל את מפלגת העבודה, העיקר שלא תקום מפלגה בראשות מזרחים חילונים המברכים על קואליציה עם הרשימה המשותפת, אבל מואשמים כימניים
דווקא בשיא השפל, יכולות וחייבות העבודה ומרצ להתנער מעפר, לחבור זו לזו ולהצהיר על לידה מחודשת של תנועת העבודה הסוציאל-דמוקרטית (ועל הדרך: חייבים להקים מחדש את הרשימה המשותפת)
בשם ה"גאווה" המזרחית תמכתם בדרעי וברגב וקיבלתם מנה חמה של שחיתות ופשיזם. אבל זה לא הספיק לכם – עכשיו אתם מעבירים את נאמנותכם למחנה הציוני. כי גם השמאל הלבן וגם השמאל המזרחי השחור לא באמת רוצים אלטרנטיבה, אלא רק נתח מהעוגה
מפלגת העבודה הנוכחית לא תיקנה את החטא המפא"ינקי הקדמון, ומנהיגיה לא יכולים להרשות לעצמם לברוח מעיירת הפיתוח או מהמעברה שבה גדלו – אך האם שנים של מחיקה עצמית יוכלו להוליד את השינוי הזה?
המניפסט של הלייבור מציע אלטרנטיבה ברורה למדיניות הכלכלית של המפלגה השמרנית בבריטניה ב-126 עמודים של הצעות מפורטות בתחומים השונים, חלקן רדיקליות. הציבור בישראל הנאנק תחת מנהיגים שלא משרתים אותו, יכול להרוויח מניסוח רעיוני כזה שישמש כמצפן
מהסצינות בסרט "ציפור בין יבשות" שצולם בשנות ה-90 מנשבת אפשרות קיום של שוליים שאינם רק נקודת מוצא להשגת מקום מזרחי לגיטימי במיינסטרים הישראלי. רעי חגי על הסרט לקראת הקרנתו החגיגית בסינמטק בסוף השבוע, הקרנה שממנה יעדיף גיבור הסרט להיעדר
זוהיר בהלול חשב שיוכל לפעול במפלגה ציונית למען הציבור הערבי. הפניית העורף של חברי מפלגתו נגדו בימים האחרונים מעידה שהוא סטה מהמסלול שהכתיבו לו, ועל כן נענש
גם מי שסבור שפתרון שתי המדינות הוא פתרון צודק ומוסרי צריך להכיר בכך שהוא אינו פתרון אפשרי. אברהם פרנק, חבר מפלגת העבודה, מתפכח מחלום המדינה היהודית האקסקלוסיבית