כמה קל לבלבל בין קולוניאליזם ובין מצוינות, זו הלוא מסורת עם היסטוריה של למעלה מחמש מאות שנה. על מבני הכוח האקדמי, מריטוקרטיה מדומיינת ופנטזיות דון קישוט בשיח הביקורתי • דברים שנישאו בכנס ון ליר לכבוד פרסום גיליון 50 של ״תיאוריה וביקורת״
בניגוד לאופן שבו העולם העני מזין את העולם העשיר, במחוזות ההיפסטרים והאקדמיה לא חשים צורך לצאת מעבר לעצמם, לברר באמת איך זה ייתכן שלכל כך הרבה א.נשים אין הזדמנות לחיות חיים הגונים או חלילה להיאבק כדי לשנות את המצב. רשמים מהכנס הסוציולוגי האמריקני
״איך ממזר, יתום, בן של זונה וסקוטי שנזרק באמצע שום מקום בקאריביים, במקום עלוב ומזוהם, הפך להיות גיבור?״ בתקופה קשה ומבלבלת באמריקה, המחזמר ״המילטון״ מספק להמונים המחשה של התגשמות החלום האמריקני והופך ללהיט היסטרי
חרף ההדים להם זוכים מאמריה של פרופ' אווה אילוז, תוכנן הפוליטי של טענותיה נשאר חיוור והיא נמלטת מהפוליטיזציה של שאלת יחסי הכוח. המתגוננים, מצידם, מתבוססים בניסיון האינטלקטואלי הפאתטי וחסר התוחלת להדחיק ולהעלים את עובדת היסוד בדבר הפריבילגיה האשכנזית
ישראל היא המדינה היחידה בעולם שבה הפכו היהודים המזרחים לפלבאים, להמוני העם. מה גרם להם לקבל את מרותו של המתעשר החדש בנימין נתניהו, הדבק בעקרונות של משטר היררכי אתני? מסע היסטורי לפוליטיקה של ראש הממשלה
מעמדה ואורחות חייה של משפחת נתניהו מעידים עד כמה ישראל נסוגה לפוליטיקה אירופית בסגנון המאה ה-18: מפרשת מני נפתלי והאיי.קיו של שרה ועד אופנת הגזע המהללת את הגניוס היהודי-אשכנזי – כל הדרכים מובילות לאידיאולוגיה של מריטוקרטיה גנטית. שושנה גבאי מפצחת את הזוג המלכותי
הקטגוריה החביבה של כור ההיתוך, "המעורבים", לא עומדת במבחן המציאות: בישראל, עובדות בנאליות כמו צירופים של שם משפחה, חזות ומקום מגורים ממשיכות לחרוץ סיכויי חיים ולעצב זהות אתנית, מעמדית ותרבותית. אז תשכחו מה"היום כולם מתחתנים עם כולם וכבר אין דבר כזה". על ספרה של טליה שגיב
הפעלה/כיבוי מצביע לבן גדול
הפעלה/כיבוי מצביע לבן שחור
