ההחלטה שהתקבלה השבוע לקיים את משפטה של הנערה הפלסטינית בת ה-17 בדלתיים סגורות מבטאת את הכרסום הגובר בדמוקרטיה הישראלית, דבר שבא לידי ביטוי גם ברמת ההצדקה של הסתרת מידע חיוני. במקרה של תמימי, אפילו במונחי המערכת, מדובר בתירוצים קלושים
אם החייל מהתקרית בנבי סלאח היה פועל כפי שעשרות-אלפים היו רוצים, ויורה בילד המגובס? נו, אז היה מתנהל דיון ציבורי על הוראות הפתיחה באש, וזהו. מזעזע, אולי, אבל לא משנה את מאזן הנוחות של הישראלים
ילדים לא צריכים להיפצע, לנשום גז מדמיע, לסכן את חייהם במשחק בחצר. הם גם לא אמורים להיות "סמל" ולא לצעוק על חיילים, ולא לאכול ארוחות בוקר עם ראשי ממשלה. בעקבות תמונות מנבי סאלח