כבר יותר מחצי שנה דורשות נאבקות הדיור הציבורי ממשרד השיכון לקבוע תקנון הוגן נגד הטרדות מיניות, לשווא. הגיע הזמן שמאבק #גםאני יעבור גם לשלב הבא: מאבקה של #גםהיא, שבו יעמדו נשים לצד אלו שתלויות ב״חסדיהם״ של הפוגעים בהן
הדבר היחידי שעובד טוב בחברה לשיכון שאינה משכנת – גם בגרסתה ה״חדשה״ – הוא יחסי הציבור. כאשר אחת מבין רבבות הממתינים בתור מקבלת דירה, הנשרים של עמידר עטים עליה לצילום ראווה שקרי. אם ברצונכם לדעת את האמת, היכנסו לעמוד חדש המציג את מציאות הדיור הציבורי ללא מסווה וללא איפור
חוק השקיפות בדיור הציבורי הוא עדות לשבר מוסרי. כיצד ייתכן שצריך לעגן בחוק את מה שכביכול מובן מאליו – גוף מדינתי לא יכול שלא לתת דין וחשבון למי שמקבלים ממנו שירותים ולדרוש מהם תשלומי חובות שלא ברור מה מקורם
שר השיכון משקיע בתוכניות שמשמעותן אחת: גזר דין מוות לדיור הציבורי. הוא משבר עצמותינו במילים יפות, בתוכניות במסווה חברתי, שכל מטרתן להתעלק שוב ושוב על המוחלשים ולייצר עוד ועוד רווח למקורביו
משרד השיכון וחברת עמידר חתמו במודע על הסכמים עם יזמי פינוי-בינוי, כדי להעביר לרשותם אלפי דירות חדשות ויפות תוך נישול המוני של דיירי דיור ציבורי בחסות החוק. חובה על שר השיכון גלנט לתקן את המעוות
שר השיכון אורי אריאל חשב שזה רעיון טוב להעביר 100 מיליון שקלים (!) ששוכבים בקופה של עמידר לגרעינים תורניים. כי למה להשקיע כסף במי שנאבקים על קורת גג – קורבנות מערכת הדיור הציבורי בישראל – אם אפשר לתת אותו לאנשים עם "אידיאולוגיה"?
הפגנת המחאה על מצב הדיור הציבורי בבאר שבע השבוע הראתה את כוחה של אחווה נשית אמיתית, של קבוצת נשים שעד לפני חודש לא הכירו זו את זו. ההיענות העצומה הראתה באיזה עצב חשוף הדברים נגעו, ואיזו חבית אבק שריפה ממתינה בשכונות ובאזורים המוזנחים של ישראל. גיבורות מאבק הדיור הציבורי בבאר…