הדיון על שיבת הפליטים הפלסטינים ממוקם על גבול הלא-לגיטימי ואינו מדיר שינה מעיניהם של רוב הישראלים. עמותת "זוכרות" השיקה סרטון חדש שמתמודד עם כל השאלות הקשות, והפרקטיות, בנושא
עבור יהודי המזרח, בפלסטין ובכל המזרח התיכון, שנת 1948 היוותה משבר חסר תקדים: האליטות הספרדיות איבדו את זכויותיהן הילידיות, התנשלו ממעמדן הציבורי, ולא נותר להן אלא להשתלב במציאות המדינית החדשה באזור • לקראת האירוע "הנכבה, מזרחים, אשכנזים ואחריות"
בקבוצה שלנו ב"זוכרות" היתה רמה גבוהה של הסכמות בנוגע לסכסוך הישראלי-פלסטיני. ההסכמות הללו איפשרו לבחון את כניסתו של הציר המזרחי-אשכנזי, ככלי מורכב יותר להבנת היחסים ותיקונם • לקראת האירוע "הנכבה, מזרחים, אשכנזים ואחריות"
עו"ד מיכאל ספרד מכפיף את המציאות לשאלת האזרחות, ותוך כך מייצר היררכיה של מאבקים ומעדיף אותה על פני סולידריות אפשרית. הוא מתעלם מהקשר שבין המצב האתני והמעמדי בתוך הקו הירוק לכיבוש של 67' וממרכזיותה של הנכבה בתולדות הסכסוך הישראלי-פלסטיני. תגובה
למרות הפנייה ימינה של מרבית הציבור הישראלי, שיעור ההיכרות של דוברי העברית עם המונח "נכבה" הולך ועולה משנה לשנה, במידה רבה הודות לפעילותו של ארגון "זוכרות". ספר חדש מספר את סיפורו של הארגון
בעוד גרוסמן השיא מס שפתיים פוליטי מביך ברדידותו, הממסד הרים טקס מפואר ומסוגנן המתאים לערכיו יותר מאשר לקדם ולהוציא לפועל מדיניות שתחתור לצדק חלוקתי, לשוויון ולייצוג של ממש במוקדי כוח
אני כבר לא יכולה לשאול את סבא וסבתא שלי איך יכלו להיות חלק מהזוועות האלה. אני רוצה להאמין שהם לא ידעו על הנכבה, על חטיפת הילדים, על הניסויים בבני אדם, ואני יודעת שזאת אמונה חסרת בסיס
הימים הלאומיים מחזקים את התפיסה הקמאית המעין פגאנית לפיה בכל דור יש פרעה או המן הרשע שהתגלגל בחמילניצקי, היטלר או אחמדניג'אד ומעודדים פולחן המטשטש את ההבדל בין מדינת ישראל לממלכת ישראל, בין צה"ל לגיבורי דוד ובין מנהיגינו למשיחי ישראל
המחאה הפלסטינית מצביעה על חוסר הלגיטימיות של הכוח, לכן היא מעוררת חרדה. היא חושפת את האלימות שמונחת בבסיס החוק שמציע את עצמו בצורות של גבול ודרך הקטגוריה ההיסטורית של ה'מסתנן'
