לא כל דבר בעולם הוא שירה. סבבה. אבל הדיון בה, בהבחנה הזאת ובגבולותיה, הוא לא רק עקר, חסר תוחלת, ונגוע בפוביות אליטיסטיות (ואף, לעתים, סטרייט-אפ גזעניות) אלא גם משעמם תחת. תכתבו שירה, תקראו שירה, אבל למען השם, תפסיקו לדבר על מהי שירה
השירה שלה כמעט תמיד תופסת אותי לא מוכנה, אני קופצת, צוללת לתוכה, מתישהו היא זורקת לי איזה מזרן לנחות עליו, כי אחרת הייתי מתפרקת כל הדרך למטה, מתרסקת על הרצפה. לקראת "שחור על גבי שחור", ספר שירה ראשון לעדי קיסר
