אנשים מושלכים לרחוב, הקריטריונים לקבלת דירות מתקשחים וחוק ההסדרים המאושר בכנסת מדי שנה מתיר את המשך התעשרותן של חברות הדיור הציבורי על חשבון הציבור. אלמוג בהר לקראת כנס המעברה על התנגדות לפינויים הערב
שוכנות האוהלים ברחובות מחכות ומחכות לתשובות מעמידר והפסיקו מזמן לעורר עניין ציבורי. יורם שורק עם הסיפורים של שתיים מהן, שלא הופיעו על מסכי פסטיבל סרטי הנשים ברחובות – רבע שעה הליכה משם
מאהלי אין-ברירה, פינויים אלימים – אלה היו יכולים להימנע אלמלא היתה הממשלה מייבשת את מנגנון הדיור הציבורי ומשאירה עשרות-אלפי זכאים חסרי אונים. בינתיים, כבר 13 שנה שלא נקנתה או נבנתה ולו דירה אחת, ולעמידר יש תוכניות אחרות לגמרי
בעוד הארץ סוערת ממאבק הנדל"ן, ברמלה-לוד מנהלת "רשות הפיתוח" מזה שנים מלחמת חורמה נגד תושבי עמידר. חרב הפינוי שוב מונפת מעל ראשה של משפחת אל עג'ו, ועוד דורשים ממנה להיות אסירת תודה
הסיפור של ציפי וישראל שטיינלינג, שפונו מביתם ביפו בשבוע שעבר אחרי 37 שנה, הוא רק אחד מבין מקרים רבים של אנשים שנזרקים לרחוב בזמן שעמידר והקבלנים עושים קופה
סולידריות בין פעילים ותושבים, יהודים וערבים, מייצרת בשנים האחרונות שותפות גורל עזה, ומעניקה למשפחות שחרב הפינוי מרחפת מעל ראשיהן אומץ להיאבק. לפעמים, מאבקים כאלה מצליחים