התושבים הערבים המקומיים לא מאמינים בדו קיום. אנו הולכים ונדחקים החוצה מהקיום שלנו בעיר ובבתים ובלשון ובגוף שגדלנו בהם. לא נותר בנו קיום, רק טראומה וזעם על הגזל. בעקבות הסדרה "המדריך לג'נטריפיקציה"
היום נחשף כי שכרו הגרנדיוזי של מנכ"ל עמידר עומד על כ-60,000 שקלים בחודש, בעוד שדיירי ודיירות הדיור הציבורי חווים על בשרם את הייבוש התקציבי ורגילים לדיירי משנה כמו עובש וחולדות • קול העוני, טור חדש
כבר יותר מחצי שנה דורשות נאבקות הדיור הציבורי ממשרד השיכון לקבוע תקנון הוגן נגד הטרדות מיניות, לשווא. הגיע הזמן שמאבק #גםאני יעבור גם לשלב הבא: מאבקה של #גםהיא, שבו יעמדו נשים לצד אלו שתלויות ב״חסדיהם״ של הפוגעים בהן
יום הדיור הציבורי שהתקיים אתמול בכנסת מציף, כמו בכל שנה, את הפער הבלתי נתפס בין הכוח השורר במסדרונות ובחדרי הוועדות לבין מידת הנכונות והרצון להפנות אותו לטובת האזרחים. רשמים
למרות תפקודה הלקוי של "עמידר" והניהול השערורייתי של נכסיה, למרות 20,000 הזכאים הממתינים לדירות, החליט שר האוצר להוסיף למאגר הדיור הציבורי עוד 1000 דירות, שינוהלו בידי אותה חברה כושלת. שר השיכון מתנגד למהלך, אבל זה לא עוזר לאף אחד
המאבק על פתרונות דיור פרטניים או פתרון לעניים ולחלכאים לא מאתגר ולא סותר את הסדר הניאו-ליברלי, אלא במקרה הטוב מאפשר לכמה אנשים להיראות כליברלים גדולים שלא משאירים את העניים מאחור. על הטרגדיה של השיח על הדיור הציבורי בעקבות ביקור בכנסת
הדבר היחידי שעובד טוב בחברה לשיכון שאינה משכנת – גם בגרסתה ה״חדשה״ – הוא יחסי הציבור. כאשר אחת מבין רבבות הממתינים בתור מקבלת דירה, הנשרים של עמידר עטים עליה לצילום ראווה שקרי. אם ברצונכם לדעת את האמת, היכנסו לעמוד חדש המציג את מציאות הדיור הציבורי ללא מסווה וללא איפור
חוק השקיפות בדיור הציבורי הוא עדות לשבר מוסרי. כיצד ייתכן שצריך לעגן בחוק את מה שכביכול מובן מאליו – גוף מדינתי לא יכול שלא לתת דין וחשבון למי שמקבלים ממנו שירותים ולדרוש מהם תשלומי חובות שלא ברור מה מקורם