הטון המתנשא והגערני והשאלות המקנטרות שהופנו לאיימן עודה כילד הסורר שהגיע לאולפן שישי, שיקפו את מהותה של התקשורת בישראל: מקהלה של שיח מגויס שאין בו לגיטימציה לעוד נקודת מבט
שני מנחים אשכנזים דרשו מהשחקנית רונית אלקבץ לתאר את מסתרי הצלחתה ולהצדיקה – דרישה קבועה ומבזה מנשים מזרחיות. השאלה הבאה שלהם כבר לא זכתה למענה, ונראה שכולנו קמנו ועזבנו את האולפן יחד איתה
במהדורת החדשות ובתוכנית ריאליטי חדשה נופלים שוב לאותן קלישאות איומות על הפריפריה בכלל ועל ירוחם בפרט. נילי אהרון לא חושבת שצריך להיכשל במרכז כדי לבוא לגור בעיר שלה, ובטח לא צריכה שיבואו להציל אותה
גילויי הסקסיזם והגזענות בפרק האחרון של "אמא מחליפה" היו מבחילים במיוחד. הבחירה בטיפוסי קצה שמחדדים את הקיטוב ואת התיוג השלילי דווקא של אלו שהמדינה אינה חפצה ביקרם, איננה מקרית כלל, ושונה לגמרי ממה שתפגשו בחיי היום-יום האמיתיים בפריפריה החברתית והגיאוגרפית של ישראל
גמר "אייל גולן קורא לך" היה שידור מזרחי גדוש, מוטעם וממובטא במובן הפוליטי הרחב של המילה, ויצר פתח ליצירת רב-תרבותיות אמיתית ושינוי של הרגלי צפייה. מירב אלוש-לברון בעקבות המאבק שהיתה שותפה לו לשידור הגמר בערוץ 2 (ומברוק לעדן אבוטבול!)
המשתתפים המוגחכים בסדרה "המפונקים" עוברים ניתוח פסיכולוגי וזוכים למנה הגונה של ביקורת. אף אחד לא מדבר על זה שהם בסך הכול ממלאים את חלקם במשחק התפקידים הישראלי שבו גם אם את/ה עובד/ת, זה לא אומר שהראש שלך מעל המים
איציק ספורטא צפה בראיונות שנתן נתניהו לשלושת הערוצים, ועלה על כמה דברים שהמראיינים שכחו לשאול ובכך נתנו לגיטימציה לתפיסת עולמו: מיסים זה רע, קיצוצים זה טוב