לקראת חצי גמר המונדיאל שבו יתמודדו מרוקו וצרפת, שירה אוחיון כותבת על הרנסנס המרוקאי, על היברידיות תרבותית, על דה קולוניאליזם ועל האהבה של הנבחרת פורצת הדרך
המקרה הפרטי של משפחת פרץ – שהתפזרה בין מרוקו, צרפת וישראל ואוחדה על המסך – הביא את הילה דיין לשאול שאלות רחבות על פוסט קולוניאליזם, זהות יהודית-ערבית, פירוק קהילות, ניתוק ילדים מהוריהם ושכתוב היסטוריה בעזרת זיכרון ישראלוצנטרי
הספרות שיצרו טובי בניה של ההתיישבות העובדת התעלמה ממזרחים או ייצגה אותם באופן כה מעוות, שלא בטוח כמה הייתה מירי רגב רוצה להיות דמות פרי עטם. בשולי הפולמוס על ההתלהטות העכשווית בין שרת התרבות למאיר שלו
במסגרת שביתת הסטודנטים הגדולה שמתקיימת בימים אלה בדרום אפריקה, הועלו דרישות מוצדקות רבות לתיקון האפליה כלפי שחורים בהשכלה הגבוהה. אולם אחת הדרישות שנשמעו בשולי המחאה, הדרישה ל"דה-קולוניזציה של המדע", מזמינה דיון ביקורתי
"אתם חושבים שאנחנו בנח"ל-חוף? – אז תתפקחו, בבקשה. הבסיס הנ"ל הומה לא הרחק מקו המשווה, בבואקה שבמרכז חוף השנהב. זהו בסיס האימונים המרכזי של ה'נח"ל השנהבי', כפי שקוראים לו 'האנשים שלנו' בג'ונגל". כך ניסתה ישראל להנחיל את ערכי החלוציות לאפריקה השחורה. קטעים נבחרים מתוך ספרו החדש של איתן בר-יוסף "וילה…
אפשר היה לצפות שאנשי ש"ס, לאור מה שעברו בתוך החברה החרדית-אשכנזית, יבקשו להילחם בכל תפיסה היררכית, גזענית ומדירה. ליאת שטייר-לבני מסבירה איך קרה בדיוק ההפך ביחס לאתיופים
מהי כתיבה מזרחית? מהי קריאה מזרחית? האם הקטגוריה משמרת את הסימון החברתי השלילי או שמא יש בה כדי להפכו על פיו. מתוך מאמר בגיליון האחרון של "הכיוון מזרח"