כולנו יודעים שיבוא יום והגוף יבגוד, אבל יש משהו בסטטיסטיקה הכמעט מוחלטת של הנשאות, שהופך את הבגידה למיידית וקרובה, את הגוף לאסון שמתהווה בכל רגע. וההשוואה שתמיד מחכה לי בסוף היום – אין לי מלים לתאר את הפחד שלי לסיים כמו אמא שלי
ישראל נכנסת ויוצאת מעזה כבר שנים, דיכוי העם הפלסטיני נמשך, וחמאס ממשיך לירות. התוצאה היא בישול אלים, איטי, מכוון ומתמיד של האזור. העיקר ש"עמוד ענן" של ביבי ממשיך לטחון את אשליית ההרתעה
הפחד בו חיים ילדינו אינו פחד של ילדים המחפשים את המפלצת מתחת למיטה, זהו הפחד ההוא של המבוגרים שמטופח עוד מילדות. רותי לביא על הימים האלה שבין שואה לזיכרון
