• WhatsApp Image 2024-05-19 at 12.49.37
    אקטיב אגרסיב
    על פועלם הטוב של הלוחמות והלוחמים לשינוי חברתי
  • WhatsApp Image 2024-05-19 at 12.56.14
    השאלון
    יוצרות ויוצרים מתארחים בסלון הספרותי של העוקץ

הוי הרתעה, ההיית או חלמתי חלום?

ישראל נכנסת ויוצאת מעזה כבר שנים, דיכוי העם הפלסטיני נמשך, וחמאס ממשיך לירות. התוצאה היא בישול אלים, איטי, מכוון ומתמיד של האזור. העיקר ש”עמוד ענן” של ביבי ממשיך לטחון את אשליית ההרתעה
נעם הופשטטר

מהימים הראשונים של ההסלמה הצבאית בדרום, “חיזוק כושר ההרתעה” של ישראל היה המטרה היחידה של הלחימה שעליה הסכימו רה”מ נתניהו ושריו להצהיר. אך למעשה, גם זו אשליה.

‘הרתעה’ היא מושג חמקמק ומתעתע. קשה להצביע עליה, וקשה עוד-יותר למדוד אותה. ‘הרתעה’ תלויה במה שיש לכל צד להפסיד ולהרוויח, ובערך שהוא מייחס לכך. היא עשויה לומר דבר אחד לאדם ברחוב, ודבר אחר למקבלי ההחלטות. היא מושפעת מדעת הקהל, מלגיטימציה, מיכולת עמידה פיזית/כלכלית, היסטוריה, מטרות, תזמון… ועוד ועוד. בין היתר, ה’הרתעה’ שאנחנו מדמיינים שונה הרבה פעמים מאיך שרואים את הדברים בצד השני. אשליה.

למשל: כשחמאס יורה טיל עד תל-אביב-יפו – האם גובר “כושר ההרתעה” שלו? מצד אחד כן: כל התל-אביבים יודעים שיכול ליפול עליהם טיל מחר, ושאם ישראל תתנהג לא יפה בעזה הסיכוי הזה גדול. אבל מצד שני, התל-אביביות נזכרו מה זה אזעקה וטילים ויירוטים, ושרדו. המיתיות של האיום נשחקה – כמו שקורה לכל איום שממומש. אלפי הטילים על הדרום גרמו לישראליות ולישראלים לפחד; אבל הפחד מוביל לעוד אלימות, ולא לרתיעה מפעולה. זו אינה “הרתעה”. הדברים האלה נכונים על אחת כמה וכמה לגבי הכיוון השני, מישראל לעזה. גם עשרות אזרחים הרוגים ברצועה וארבעה בגדה לא עצרו את הטילים.

כדי לפענח את אשליית ה”הרתעה”, נכון לשנות מעט את נקודת-המבט.

“הרתעה” ישראלית מול “הרתעה” פלסטינית הן מאזן-אימה. במאזן-אימה, יש דינמיקה של החרפה: כל צד מאיים קצת יותר, השני מגיב, וכן הלאה. בישראל, “הרתעה” הוצגה כיעד המהלך הצבאי. אך על איזו הרתעה מדובר? העדיפות הצבאית המוחלטת של ישראל על סביבותיה ידועה לכל, וכך גם נכונותה להפעיל כוח: ישראל תוקפת את עזה באופן רצוף, בלי קשר לירי משם. חמאס, מצדו, יורה גם הוא על אזרחים ומנסה להחליש את מעמדה המעורער של ישראל בעולם – למרות העדיפות הישראלית. הנחישות להשגת עצמאות פלסטינית נושאת לגיטימציה עממית ובין-לאומית לפעולה מול הכובש. מלחמת-שחרור כזו אינה מתקפלת מול דימויים סתמיים של “הרתעה”. ישראל נכנסת ויוצאת מעזה כבר שנים, דיכוי העם הפלסטיני נמשך, וחמאס ממשיך לירות.

בצד מדיניות המלחמה, ממשלת-ישראל ממשיכה להשפיל את בני-השיח האפשריים שלה ולסרב להצעות שלום מהעולם הערבי. המדיניות הזו לא רק שאינה מרתיעה, אלא אף מזמינה התקפות עלינו, האזרחים. כי בלי כח, אי-אפשר להגיע מול ישראל להישגים. בהיעדר אלטרנטיבה, ל”הרתעה” הצבאית אין אפיק השפעה, והיא נשחקת. לכן, לא משנה עד כמה הוא מבריק ויוצא-דופן מבחינה צבאית (כפי שגרס גיא בכור), הלחימה הנוכחית משרתת מהלך פוליטי ציני וחסר-תועלת. כשה-“הישגים” הצבאיים כוללים גם מחיקת בתים ותשתיות אזרחיות, עשרות הרוגים, אלפי פצועות ופצועים ונפגעי חרדה בשני הצדדים – אנחנו בבעיה גדולה. בינתיים, ממשלת ישראל ממשיכה להגדיל את הפערים החברתיים ואת המצוקה באזורי הלחימה. כך היא מתעללת באזרחיה הסובלים-ממילא והופכת את חייהם לגיהנום. גם זה מזיק ל”הרתעה”.

ואכן, אם למדנו משהו בשבועיים האחרונים, זה שאין שום “הרתעה”. השנים חולפות. הצדדים יורים יותר, ונרתעים פחות. התוצאה היא בישול אלים, איטי, מכוון ומתמיד של האזור. בנימין נתניהו ממשיך לטחון את אשליית ה”הרתעה”. אבל חוץ מקצת נקמה והרבה שנאה, ההישג העיקרי שלו הוא חיזוק החמאס, החלשת המהלך הפלסטיני להכרה באו”ם בשבוע הבא, והתחזקות זמנית מאוד בסקרי-הבחירות. נתניהו, ברק וליברמן התנהגו בשחצנות, והימרו בפחדנות על חיי האזרחים בשני הצדדים. בדומה לחמאס, ממשלת נתניהו לא נרתעת מלהציב את חיי אזרחיה מול עוד כמה קולות של פחד בקלפי. ההימור נכשל.

הפיגוע בתל-אביב והסכמות הפסקת-האש של ערב רביעי, 21.11.12, חתמו את הגולל על אשליית ההרתעה, ובוודאי על הבטחות ה”ניצחון”. “הרתעה” בלא אופק ובלא ריסון היא ספין בשירות אלימות הממשלות. ספין שמוסווה בישיבות רבות-רושם, בזחיחות ומסתורין של חסמב”ה ובמודלים מתוחכמים-לכאורה. ההתחכמויות האלה הורגות אנשים, ומשאירות עקבות של טראומה בדור שלם. כך פועלת השלישיה המוטרפת שבראשות ממשלת-ישראל. הגיע הזמן שנשתמש, סוף-סוף, ב”כושר ההרתעה” האזרחי-חברתי שלנו – ונעיף אותם מהשלטון על טיל.

ד”ר נעם הופשטטר פעיל חברתי

לקריאה נוספת:

גרשון בסקין | חיסול ההזדמנות לרגיעה

יריב מוהר | לא לשלום, כן לפיוס

גל שקולניק | מלחמה, בשביל מה זה טוב

***

למאמרים נוספים של נעם הופשטטר

עמוד ענן
ראשי הראשויות של עוטף עזה בדיון בנושא צרכי היישובים שנפגעו במבצע עמוד ענן, ברקע שריד מרקטה שנורתה מעזה (נוב’ 2022). צילום: קובי גדעון, לע”מ
כנראה שיעניין אותך גם: