החלטה 1325 של האו"ם מציבה את המושג "ביטחון" כפתרון לסכנות האורבות לנשים בחברה הפטריארכלית, אולם כמו במעגל קסמים, המושג מקפל בתוכו גם את המצב של חוסר ביטחון. אסתר עילם השתתפה בבניית תוכנית ליישום ההחלטה בישראל ויצאה עם תובנה מאירת עיניים שקשורה במלה נוספת: קיימות
"והיא שעמדה" – הגדה עם מדרש נשי, לא מספיק בועטת בפטריארכיה וחסרה קולות של נשים רבות – אבל עדיין מצליחה להביא לשולחן הסדר קולות פמיניסטיים וקריאה לחברה אחרת. דנה ג. פלג קראה בה
רצח נשים מתרחש בכל התרבויות, בכל המגזרים, בכל העדות, ואיננו נשען על קריטריון של גזע או שיוך תרבותי. רעות כהן בעקבות העניין הפתאומי שמגלה "אם תרצו" בטובתן של נשים בחברה הערבית
פרסום בנשים הוא נתעב. האנונימיות זורמת בדמן. גם כיום הן לא דואגות לתהילתן כגברים ובהכללה, הן יכולות לחלוף על פני אבן או שלט מבלי לחוש רצון בלתי נשלט לחרוט את שמן עליהם. הציטוט הזה של וירג'יניה וולף נכון עד היום
