רשתות חברתיות מהוות איום מוחשי על השמאל: הן מושכות אנשים בעלי זיקה טבעית לפוליטיקה סוציאליסטית, ואז בולעות אותם לתוך הנרקיסיזם חסר המחשבה של הצהרות פסבדו-פוליטיות
עוד יומיים יינתן גזר הדין במשפטה של המשוררת דארין טאטור, שהורשעה ב"הסתה לאלימות" במשפט שכולו מופת של כשל לשוני. יואב חיפאווי חזר לפסק הדין ולאולם הדיונים בנצרת כדי לנסות להבין מה בעצם קרה פה
ההסתבכות האחרונה של פייסבוק מעידה שוב שהם קיימים לתכלית ברורה אחת: הגדלת רווחיהם של בעלי המניות שלהם. אולי הזעם הגובר והולך של האזרחים על ההתנהלות הנצלנית של התאגידים יביא לשינוי כללי המשחק
הכשל של בית המשפט הישראלי מתגלגל אד אבסורדום במקרה של דארין טאטור. התיק כולו – מהשיר שכתבה ועל לפרוטוקול הדיונים – נופל וקם על יכולות התרגום של המערכת מערבית לעברית, ואלה, איך לומר זאת בעדינות, בעייתיות ביותר
״התרגום של המשטרה היה מאוד פשטני ולא מדויק, והמטרה שלו היתה להוכיח שהכותבת היא בעד פעולות אלימות״, העיד ד״ר יוני מנדל מטעם ההגנה, ואילו פרופ׳ ניסים קלדרון אמר ״שירה היא שירה. והיא חסינה מפני העמדה לדין״. שלב עדויות ההגנה במשפט הראווה של דארין טאטור יצא לדרך
הייתי ממש רגוע, ישבתי רגל על רגל והייתי בטוח שאחרי שאתרגם לשוטר את הסטטוס הוא יגיד לי ״לך לשלום וכל הכבוד״. את השתלשלות הדברים המפחידה אחר כך, אנס אבודעבס ממש לא צפה. ראיון
קחו משהו בנאלי כמו חיפוש בגוגל. העולם צועד לעבר תרחיש שבו ענקית טכנולוגיה או שתיים שולטות בזהויות הדיגיטליות שלנו וצורות אלטרנטיביות של התארגנות חברתית וכלכלית – הפועלות על פי היגיון שונה מההיגיון הניאו-ליברלי – ייחסמו בכל רגע אפשרי
השימוש במילים מתריסות כגון אללה, מוחמד, דאעש או הרצף אללה ירחמו וכיו״ב אינו מומלץ. הימנעו ככל שאתם יכולים מאזכורו של היושב במרומים ואל תשתפו במחשבות על סוף ימיכם, גם אם אתם חולים סופניים
בהתאם לדקדוק הפנימי של משטר הרשתות החברתיות הנפוץ בימינו, שלל הרגשות שאי-אפשר להביע בפוסט או באימוג'י, נדחקים לטובת כלכלת חליפין חיוורת של לייקים וסטטוסים וסרטוני סקס במקום סקס. כי כמה חירות ואמת פנימית יכולות להיות בסקס מול מצלמה בשביל החבר'ה?
כיצד ניתן להסביר את תפקודו של פייסבוק בימי שגרה ככלי בשירותו של הסדר הקיים? מבט על אלימות וירטואלית, צנזורה ו״היד הנעלמה״ של הצד הימני של המפה – המגויס כולו להעמקתו של סדר פוליטי הגמוני